יום חמישי, 5 בינואר 2012

זיכרון בספר: הקדשות לש"י עגנון

ש"י עגנון בספרייתו

כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר (שמות, יז 14)

הקדשה של ספר היא חלק בלתי נפרד ממנו. אין הכוונה להקדשה המודפסת, זיכרון או מנחת תודה לקרובים או לחברים, אלא להקדשה החד-פעמית, המתוארכת, זו שנכתבת בכתב ידו של המחבר ומוקדשת לקורא מסוים, שרק לו ניתן הספר, בדרך כלל במתנה.

לכל אחד יש בספרייתו ספרים כאלה עם הקדשות מיוחדות היקרות ללבו  משעשעות, מרגשות, מחורזות, למדניות, כאלה שיש בהן עניין היסטורי או קוריוזי. אז למה שלא כולם ייהנו מהן?

קוראי עונ"ש שיש בספרייתם הקדשות מיוחדות כאלה והם מוכנים לחלוק אותן עם הקוראים האחרים מוזמנים לשלוח לי סריקות שלהן עם כמה מילות הסבר ואני אשמח להעלותן על מזבח הבלוג.

את שתי ההקדשות הראשונות במדור העביר לי רמי נוידרפר. הוא צילם אותן בספרייתו של ש"י עגנון, בבית עגנון שבשכונת תלפיות בירושלים. אנו מודים לאילת ליבר, מנהלת בית עגנון, על הסכמתה לפרסם את ההקדשות.

א. על שספריך היטיבו עמי בשעות מרות...

הקדשה זו נכתבה על ידי הסופר עמוס עוז בספרו 'ארצות התן' שראה אור ב-1965.


עמוס עוז היה אז בן 23 בסך הכל, וזה היה ספרו הראשון. אפשר להבין למה ציין את שמות הוריו, מן הסתם שיער שעגנון לא יידע מיהו צעיר אלמוני זה. וכך כתב:
למר ש"י עגנון.
מאמי רבקה קלוזנר ז"ל למדתי לאהוב את סיפוריך אהבת נפש, ומאבי יהודה אריה קלוזנר יבל"א למדתי לירד מעט לעומקם, ומעצמי למדתי שלא לגעת בווילון שמתח האומן ושלא להטריח עליך באהבתי שאני אוהב את ספריך, על שספריך היטיבו עמי בשעות מרות.
בהוקרה ובאהבה,  
עמוס עוז. 
5.3.65

על הקדשה זו (ואחרות) כתב דן לאור במאמרו 'עגנון כדגם וכמושא התייחסות בספרות העברית הצעירה', אלפיים, 6 (1992), עמ' 158-131, ובספרו: ש"י עגנון: היבטים חדשים (ספרית פועלים, 1995), עמ' 196-195.


עמוס עוז (איור: ערן וולקובסקי)

ב. תרגם אותו יפה אהרן אמיר...

ההקדשה השנייה נכתבה על ידי הסופר והמתרגם אהרן אמיר.

מפורסמת היא הקדשתו הענוותנית של אמיר 'הכנעני', לעגנון 'גדול המאמינים': 'מעברי קטן ליהודי גדול'... 

ההקדשה שלפנינו מוסיפה פן קצת משעשע.

בשנת 1957 תרגם אמיר מבחר מסיפוריו של האמריקני הנרי מילר ולספר קרא 'חצות וחצי' (הוצאת 'צוהר', תל אביב 1957, עם איורים של בצלאל ש"ץ). ספר זה נחשב בזמנו נועז, ואפילו פורנוגרפי. וכך רשם אמיר על הספר ששלח לעגנון:

לש"י עגנון -
מעט "טומאה" לאיש ירא-אלהים וסר-מרע
18.6.58                   המלביה"ד [המביא לבית הדפוס] והמתרגם

שבוע לפני פטירתו של אמיר פגש אותו דרור אידר וריאיין אותו (הריאיון התפרסם בהארץ, 27 בפברואר 2009), בין השאר סיפר לו אמיר על יחסיו עם עגנון. הנה קטע מהריאיון:


אהרן אמיר (2008-1923)
(איור: ערן וולקובסקי)

3 תגובות:

  1. מעניינת ההקדשה של עמוס עוז לעגנון, לאור היחסים המתוחים בין דודו של עוז לעגנון.

    השבמחק
  2. אפשר לנסות לחייג לאהרון אמיר בסקייפ, למספר 2008-1923.

    השבמחק
  3. על ההקדשה של עמוס עוז לעגנון, כתב עוז בספרו 'סיפור על אהבה וחושך' (י-ם 2002, עמ' 89), כמו גם על תגובתו של עגנון (שם ובעמ' 94-5).

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.