יום שישי, 23 במרץ 2012

גלגוליו של מכתב (ב): 'מכתב לאמא', וגם לאבא ולאלוהים

עטיפת חוברת התווים, ניו יורק 1907

רשימות נוספות בסדרה

מאת דוד אסף

ברשימה הקודמת עסקנו ב'מכתב מאמא', שירם המפורסם של נתן אלתרמן ושמואל פרשקו, ועתה נפנה אל המקור שממנו ינקו שניהם  השיר ביידיש, שבכלל היה 'מכתב לאמא'...

שיר זה נכתב בראשית המאה העשרים על רקע גלי ההגירה הגדולים ממזרח אירופה לאמריקה. אלתרמן הארץ-ישראלי לקח מן השיר את המסגרת הרעיונית  אם רחוקה, מתגעגעת ודואגת לבנה ומצפה לאות חיים ממנו  אך לא הותיר זכר מן המילים המקוריות; פרשקו הלחין מחדש את בתי השיר ומן המקור נטל רק את המנגינה של הפזמון החוזר.

א. המקור ביידיש: 'אַ בריוועלע דער מאַמען'

עטיפת חוברת התווים, ניו יורק 1921

השיר 'אַ בריוועלע דער מאַמע' (מכתב לאמא) נכתב במיטב מסורת ה'שׁוּנְד', אך היום היינו קוראים לשיר כזה 'טלנובלה'. עלילתו סנטימנטלית וסוחטת דמעות  עין לא נותרה יבשה. כותרת השיר  'מכתב לאמא'  מכוונת לאותו מכתב קטן, מכתבון (בריוועלע), שהאם הבודדה והאומללה מתחננת בפני בנה שישלח לה.

השיר מספר על בן יחיד, שהיגר ל'עולם החדש' והשאיר את אמו מאחור, בעיירה הענייה והנידחת שבמזרח אירופה. הוא גר עתה בניו-יורק וכבר שמונה שנים שאמו לא שמעה ממנו. לבו לב אבן. הוא אינו שולח לה מכתבים אף על פי שהצליח ויש לו אשה יפה ושני ילדים. והנה, כטוב לבו של הבן עליו, מגיע אליו מכתב המבשר כי אמו מתה ומשאלתה האחרונה היא לשמוע מבנה האהוב תפילת קדיש על נשמתה...

המחבר, המלחין וגם המבצע הראשון היה שלמה שמולביץ (Solomon Smulewitz). הוא נולד בפינסק שבבלארוס והיגר לארה"ב בשנת 1889. באמריקה שינה שמולביץ את שמו וקרא לעצמו סולומון סמול (Solomon Small), ומי יודע אולי גם הוא השאיר מאחור אמא זקנה...

כאן אפשר לקרוא מעט עליו.

שלמה שמולביץ - סולומון סמול (1943-1868)

שמולביץ כתב את השיר כנראה בשנת 1907, ועל כל פנים בשנה זו נדפסו לראשונה תווי השיר. משנת 1908 שרדה ההקלטה המוקדמת ביותר, שאותה ניתן לשמוע כאן בקולו של שמולביץ עצמו.

אלה המילים ביידיש (ואחריהן תרגום מילולי לעברית):


א
ילדי שלי, נחמתי, אתה נוסע מכאן
השתדל להיות בן טוב,
ממך מבקשת בדמעות ובפחד
אמך המסורה והאהובה.

נוסע אתה, ילדי, ילדי יחידי,
מעבר ליַמִּים רחוקים,
העיקר שתגיע לשם רענן ובריא,
ואל תשכח את אמך.

כן, בבריאות, ותגיע במזל
ושים לבך בכל שבוע מכתב לשלוח -
את לב אמך, ילדי, כה תְּשַׁמַח.

פזמון חוזר:
מכתב לאמא
אל נא תתעכב [לשלוח]
כְּתוֹב מהר,
ילדי האהוב,
הענק לה את הנחמה.
אמך תקרא את מכתבך
ותבריא -
מכאוביה יתרפאו 
וגם לבה המר,
נשמתה תתחדש.


ב
שנה שמינית אני לבד,
הילד נדד הרחק,
לבו של הילד קשה כאבן
אף לא מכתב אחד קיבלתי.

איך יכול ילדי שיהיה לו עדיין מצב רוח?
איך הוא מצליח בחיים?
ודאי הולך לו טוב מאוד...
ואינו רוצה לחשוב בכלל [עלי].

שלחתי לו מאה מכתבים,
והוא, אין לו שום מושג,
שמכאוביי כה עמוקים...

ג
בעיר ניו-יורק, בית עשיר מאוד,
[גרים בו] לבבות בלי רגש,
שם גר בנה, הוא חי ברחבות
עם משפחה מאושרת.

אשה יפה, ושני ילדים
שפניהם מאירים,
וכשהוא יושב ומתענג עליהם,
מגיע אליו מכתב:
אמך נפטרה! זה קרה,
בחייה התעלמת ממנה,
זו היתה משאלתה האחרונה:

'קדיש' אחר האמא,
אל נא תתעכב [לומר],
אמור מהר,
ילדי האהוב,
הענק לה את הנחמה.

האמא תשמע את הקדיש שלך,
בקברה, בחפץ לב,
אתה מרפא את מכאוביה
את לבה המר,
תענג את נשמתה.

מילות השיר ביידיש ותוויו זמינים באתר הנהדר Yiddish Sheet Music של אוניברסיטת בראון. התרגום המילולי לעברית הוא שלי (ותודה ליהושע מונדשיין שתיקן).

כמו 'מכתב מאמא' העברי, גם את 'מכתב לאמא' ביידיש שרו בעיקר גברים...

הנה כמה דוגמאות. ותחילה יעקב לרמן:



כאן זמר הנשמה הבריטי אל בואלי (Al Bowlly) בהקלטה ג'אזית שנעשתה בארה"ב בשנת 1936:



כאן הזמר היהודי-ההולנדי ליאו פולד שר את הגרסה באנגלית. ההקלטה היא משנות החמישים.



וכמובן דודו פישר:



וכאן, סוף סוף שרה אשה  יהודית ברו-פנחסיק:


חיים גולדברג, גלויה בסדרה 'אָלקס-לידער', הוצאת 'יהודיה', ורשה , 1918-1912

ב. מכתבים לאבא ולאלהים ומכתב מרוסיה

בעקבות ההצלחה האדירה של 'מכתב לאמא' חיבר והלחין שמולביץ בשנת 1911 שיר נוסף. הפעם הוא כיוון אותו לא לאמא אלא לאבא  'אַ בריוועלע דעם טאַטען'!

מאוספי ספריית הקונגרס האמריקני


לא הצלחתי לאתר ביצוע שלו, ולכן הנה הם התווים:

מאוספי ספריית אוניברסיטת בראון

הצלחת המכתבים כנראה סחררה את שמולביץ לגמרי, משום שאת המכתב הבא פרי עטו, שנכתב והולחן בשנת 1912, הוא כבר ייעד לא לאבא ולא לאמא, אלא... לאלהים בכבודו ובעצמו: 'אַ בריוועלע צו גאָט'!



כאן אפשר לשמוע את שמולביץ שר בקולו שלו את 'מכתב לאלהים' (השיר נמצא בתקליט 'לידער ון בוידעם  פּאַפּיראָסן', שיצא בשנת 2004).


שמולביץ  כותב מכתבים סדרתי שכמותו  לא סיים בכך את מיזם המכתבים הגדול, ובאותה שנה, 1912, חיבר והלחין מכתב נוסף. הפעם, 'מכתב מרוסיה'. במחשבה שנייה, גם רוסיה נתפסה תמיד כסוג של 'אמא'...


כאן אפשר לשמוע אותו שר את המכתב מרוסיה.

תודה גדולה לחוה מרחובות על עזרתה הרבה.

פרופסור אברהם נוברשטרן הפנה את תשומת לבי לכך ששמולביץ כינס את כל שיריו, ה'רציניים' והעממיים גם יחד, בספרו 'לידער', שראה אור בניו-יורק בשנת 1913. שירי המכתבים (לא כולל 'מכתב מרוסיה') נמצאים שם בעמ' 136-130.


יש מעט שינויי נוסחאות בין המילים הנדפסות בספר לבין המילים שנדפסו על גבי התקליטים, אבל אלה הם פכים קטנים. הספר זמין להורדה באתר הנפלא של Yiddish Book Center (את הספר יש לחפש על פי הכתיב: Lieder).

ג. 'מכתב לאמא': הסרט

באפריל 1938 הוקרן לראשונה על מסכי הקולנוע בפולין הסרט המוסיקלי דובר היידיש, 'אַ בריוועלע דער מאַמען' (בפולנית: List do matki). זו היתה אחת ההפקות האחרונות של סרטי יידיש שצולמו בפולין לפני השואה. הסרט, שהיה באורך מלא, הופק על ידי הבמאי היהודי-הפולני-האמריקני יוסף גרין. העלילה סוחטת הדמעות עסקה בהתפרקותה של משפחה יהודית בעיירה באוקראינה, קודם מלחמת העולם הראשונה, תוך רמז ברור לשיר הסנטימנטלי הכל כך מפורסם של שמולביץ.
הבמאי והשחקן יוסף גרין (1996-1900)

כרזת הסרט בפולין, 1938
האמא, דבוריש, מנסה לשרוד לאחר שבעלה עזב אותה והיגר לאמריקה, תוך שהיא מגדלת לבד ובמאמצים כבירים את שלושת ילדיה. לאחר זמן מזמין האבא את הבן הצעיר לבוא גם כן לאמריקה, ומתעלם מאשתו ומילדיו המבוגרים. לאחר המלחמה המשפחה מתרוששת לחלוטין והאם מחליטה להגר בעצמה לניו-יורק, שם היא פונה לעזרת ארגון היא"ס כדי להתחקות אחר עקבותיו של בנה הצעיר והאהוב שעתה הוא זמר מפורסם.

ב-14 בספטמבר 1939, שבועיים לאחר פלישת הגרמנים לפולין, התקיימה הפרמיירה של הסרט בניו-יורק והוא הפך להצלחה אדירה.

הנה הסרט, השיר 'שלנו' אכן מנוגן ומושר בו, הן באוברטורה שבפתיחת הסרט הן בתזמון 1:37:37 (ותודה לנחמן הורוויץ שהעיר על כך ב'תגובות'):


על הסרט ראו: נתן גרוס, תולדות הקולנוע היהודי בפולין, 1950-1910, מאגנס, תש"ן, עמ' 72-70.

תמונה מהסרט – מימין לשמאל: לוסי ג'רמן (האמא), אירווינג ברונר, יצחק טורקוב (גרודברג)

5 תגובות:

  1. הסרט (בידי עותק) אכן מסתיים בגרסה ארוכה שכולה וריאציות על "א בריוועלע דער מאמען," יצירה מוסיקלית שמתפתחת משם ואילך. לא אקלקל את הסוף למי שלא ראה, אבל הסרט מסתיים בשחוק ובדמע...

    השבמחק
  2. דוד, להשלמת התמונה - המכתב - בל נשכח את הפוסט הנהדר אודות המכתב לרבי

    http://onegshabbat.blogspot.com/2011/08/blog-post_14.html

    השבמחק
  3. איך משתלב במסכת המכתבים מאמא ולאמא שירו של אביגדור המאירי (לחן יואל אנגל) "שני מכתבים" ?

    השבמחק
  4. מקסים. העברתי להורי לקרוא והם התרגשו. הזכיר להם את בית אמא ואבא שכבר לא איתם. הם כמובן דוברי יידיש, שלא כמוני. בשבילם זה כמוצפיה ישירה בחזרה למחוזות ילדותם. תודה על ההשקעה.

    השבמחק
  5. הסרט "א בריוועלע דער מאמע"
    https://www.youtube.com/watch?v=cuNmTz8-1jo

    והשיר (קטע מהרפרן) אכן מושר שם ב' 1:37:38
    https://youtu.be/cuNmTz8-1jo?t=5857

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.