יום חמישי, 7 ביוני 2012

גלגולו של ניגון: אריק לביא שר ביידיש

אריק לביא (2004-1927)

אריק לביא, שנפטר לפני תשע שנים, ב-29 ביוני 2004, היה זמר ושחקן תיאטרון וקולנוע מוכר ואהוב. שיריו הידועים, שלא נס ליחם, כמו 'הסלע האדום', 'שיר הקטר', 'שיר ההד', 'נועה', 'ראי רחל', ועוד עשרות רבות של שירים, ביטאו איזו ישראליות מאוד שורשית (כאן אפשר לקרוא מאמר מצוין שכתב עליו בן שלו ב'הארץ', 9 במארס 2012).

אז מה לאריק לביא וליידיש? על זה עוד לא קראתם ואת זה עוד לא שמעתם.

אריק לביא, ששמו המקורי הוא בכלל ליאו אלכסנדר אינזלסבכר, נולד בשנת 1927 בארפורט שבגרמניה (ולא בלייפציג, כפי שכתוב בטעות בוויקיפדיה ובמקומות אחרים). בשנת 1936, כשהוא בן תשע, עלה לארץ עם דודיו, מינה ומשה שכטר, ובשנת 1945, בהיותו בן 18, החל לשרת כנוטר ('גפיר' עם 'קולפאק') במשטרת היישובים העבריים שבסיסה היה בקרית חיים (תודה לגרימי על התיקון) ושם התגלה כשרונו המוסיקלי והבימתי. בשלהי 1947 הוא הצטרף לאחת הלהקות הצבאיות הפחות מוכרות  'להקת הכרמל'  ומאז לא פסק לשיר ולשחק מעל כל במה.

דליה למדני, חברתו של אריק לביא ל'להקת הכרמל', מצאה לאחרונה במגירותיה הקלטה נדירה ולא ידועה ובה שר אריק לכבודה 'שיר חתונה' ביידיש. היא העבירה את ההקלטה לדן אלמגור וביקשה את עזרתו בזיהוי השירים. דן העביר לי את ההקלטה וכתב:
צלצלה אלי זה עתה ידידתנו דליה למדני, עתונאית, מתרגמת ובעלת טורי בישול ב'לאשה' מזה עשרות שנים. בתש"ח הייתה דליה ב'להקת הכרמל' שקמה בחיפה, ובה שירתו גם אריק לביא, בומבה צור, שולמית לבנת (אמא של...), אמיתי נאמן, רותי רפפורט (אלמנתו של עזריה), אברהם רונאי ועוד
לפני זמן לא רב מצאה דליה במגירותיה שפע קלטות, ובאחת מהן 'שיר חתונה' ביידיש, שאריק לביא היה שר לחברי הלהקה בנסיעותיהם ובמסיבותיהם, כשכולם מצטרפים אליו בתפקידים השונים. השיר לא הוקלט מעולם, ולא ידוע לדליה מי כתב אותו. הוא נשמע כאחד משירי הבדחנים בחתונות, ומושר במהירות שלא היתה מביישת את דני קיי.
כמה שנים לפני פטירתו של אריק הפצירה בו דליה להקליט את השיר במסיבה כלשהי. והוא עשה זאת, בלי פסנתר או ליווי מוסיקלי, כשהוא שר את הטקסט הארוך והמורכב הזה ללא מעידה... רק לאחרונה מצאה דליה דרך להעלות את הביצוע מהקלטת למחשב. לפני כחצי שעה שלחה אותה אלי, ושאלה אם אוכל לגלות מהו השיר, מי כתבו ומי שר אותו...
הביצוע הוא אכן פנומנלי. הנה הקשיבו, זה פנטסטי!



מניין נטל אריק לביא את השיר?

פניתי עם שאלה זו לכמה מומחים ואת התעלומה פתר ידידי המלומד מ', שגילה כי מדובר בפרודיה ששמה 'די חתונה'  (החתונה). אך אין זה שיר בדחנים  הדגיש מ'  אלא עיבוד תיאטרלי שמבוסס על מוטיבים בדחניים. בדחנים 'אמתיים' מעולם לא שרו מילים כאלה ולא מנגינות כאלה, ובוודאי לא שילוב של מנגינות כאלה עם מילים כאלה. ה'תפרים' והחריגות מהדפוסים המסורתיים מסגירים את העובדה שמדובר ביצירת תיאטרון מבוימת היטב שיש לה כמובן זיקה למסורת אך אין זו יצירה מסורתית. היצירה עצמה  הוסיף מ' ולימדני  משלבת מוסיקת כליזמר, ניגון חסידי, נעימות לימוד, בדחנות, וכן מבטאים וניבים שונים של יידיש.

העלילה הטרגית-קומית מופרכת לחלוטין כמיטב מסורת ה'שונד'. היא מספרת על בתו של חסיד שמתאהבת בחייט פשוט ולא רוצה לשמוע בקולו של אבא שסבור כי אין זה שידוך הגון עבורה. החסיד פונה לרבנים שממציאים 'פתרון'  מלשינים למשטרה שהחתן הוא סוציאליסט והוא נשלח לסיביר. בינתיים נמצא שידוך 'כשר' לכלה, אך היא מתאבדת ביום החופה, לא לפני שהיא כותבת מכתב פרידה לאהובה.

אריק לביא, בוירטואוזיות רבה, שינה פה ושם את הגרסה המקורית אבל ברור שאין זה אלתור, אלא מלאכת מחשבת של שחקן גדול!

'די חתונה' המקורית הוקלטה לראשונה בניו-יורק, ב-17 בנובמבר 1928, בביצועו של סמואל גולדנבּוּרג (Samuel Goldenburg), בחור ישיבה לשעבר, יליד ליטא, שהיגר לאמריקה ב-1917 והיה לאחד מכוכבי תיאטרון יידיש באותה תקופה.

שמואל גולדנבורג (1945-1886)

מי כתב את 'די חתונה'? לפי שעה זו תעלומה ואת שם המחבר לא מצאנו בשום מקום. אבל המלחין ידוע גם ידוע. זהו אלכסנדר אוֹלְשָׁנֶצקי (Alexander Olshanetsky), יליד אודסה שהגיע לניו יורק בשנת 1922 והיה דמות ידועה בעולם תיאטרון היידיש שפרח בשדרה השנייה של ניו יורק בשנות העשרים והשלושים. אולשנצקי, אגב, התפרסם בעיקר בזכות הלחן שחיבר לשיר 'מײַן שטעטעלע בעלז'.

אלכסנדר אולשנצקי (1946-1892)

זו העטיפה של התקליט המקורי. על הדבקית מצוין רק שמו של אולשנצקי, אבל אין זה סביר שהוא גם זה שכתב את המילים. מדובר ביצירה מלוטשת, וספק אם ניתן לייחס אותן לאולשנצקי, שלא ידוע על אף שיר אחר שהוא חיבר את מילותיו.


כך או כך, הנה הביצוע המקורי בשלמותו והרוצים יוכלו להשוות מי שר ומבצע טוב יותר (לדעתי אריק לביא לוקח בהליכה).



מניין ידע אריק לביא היֶקֶה יידיש (ועוד במבטא כל כך עסיסי ומדויק)?

הייתה לו מן הסתם שמיעה אבסולוטית וכנראה פעם שמע את השיר ומאז לא שכח. שאלתי את דליה למדני אם אריק לביא דיבר יידיש ומניין הכיר את השיר הזה. דליה העבירה את שאלתי לשחקנית שושיק שני, רעייתו של אריק, וזו תשובתה:
את השיר הוא למד בביתם של מינה ומשה שכטר, הדודים שאיתם הוא עלה ארצה בהיותו בן 9. היו שם תקליטים של כל מיני חזנים וביניהם גם התקליט ועליו שיר החתונה. אריק דיבר גרמנית, אבל היידיש לא היתה זרה לו. מאחר שכזמר היתה לו שמיעה אבסולוטית יכול היה בקלות לבצע שיר ביידיש. כישרונו ונחישותו, לאורך כל שנות הקריירה שלו ,אפשרו לו להתגבר בקלות על כל חומר מכל סוג שהוא ולהישמע אותנטי ללא צורך בחיקוי. הוא תמיד הביא את עצמו ומעצמו לכל ביצוע.
שושיק שני הוציאה השנה את ספרה: שושיק שני ואריק לביא - אני אשיר לך (הקיבוץ המאוחד 2012 + תקליטור משיריו של אריק לביא). 


בארכיוני יש הקלטה נדירה אחרת, של צוות בידור מאולתר ובו חבְרוּ אריק לביא, גדי יגיל ושלמה ניצן, בהופעה לפני טייסים בימי מלחמת יום כיפור (1973). הנה הם שרים, שורקים ומזייפים שני שירים מוכרים ביידיש: 'אַז דער רבי זינגט' (כשהרבי שר) ושירו של איציק מאנגר, 'אויפֿן וועג שטייט אַ בוים' (על הדרך עץ עומד). את המילים של השיר השני הם לא ממש זכרו ומהר עברו למילים העממיות: לה-לה-לה...



אריק לביא מופיע בפני חיילים

ואם אנחנו כבר באזור החיוג של אריק לביא, הנה כמה קלאסיקות שיזכירו את דמותו ומורשתו המוסיקלית.

כאן הוא שר את 'אַת חכי לי ואחזור' של קונסטנטין סימונוב, בתרגומו של אברהם שלונסקי ובלחנו של שלמה דרורי (דייטשר):



וכאן את 'נועה' של נעמי שמר (שגם מלווה בפסנתר):



וכאן את 'היה או לא היה', של אלכסנדר פן ומרדכי זעירא:



ולסיום, 'שיר השיכור' המקסים של אלכסנדר פן (המנחה הוא דן בן אמוץ):




7 תגובות:

  1. יפה מעניין ומקורי.
    רק 2 דברים לא הצלחתי להבין:

    1. אריק לביא, בוירטואוזיות רבה, שינה פה ושם את הגרסה המקורית (למשל, במקור בולעת הכלה רעל, ואילו אצל אריק - היא טובעת), ברור שאין זה אלתור, אלא מלאכת מחשבת של שחקן גדול!
    מילות השיר אצל אריק (4:40): נעמט די כלה א פלעשעלע מיט סם און טרינקט דאס אויס.
    ובתרגום חופשי: נוטלת הכלה בקבוקון סם ושותה אותו.
    כך הוא גם אצל אולשנצקי (5:41): נעמט די כלה א פעלשעלע ארויס, מיט סם און זי טרינקט דאס אויס.
    ובתרגום חופשי: מוציאה הכלה בקבוקון ושותה אותו.
    אז הוא לא שינה כלום.

    2. החסיד פונה לרבנים שממציאים 'פתרון' - מלשינים למשטרה שהחתן הוא סוציאליסט והוא נשלח לסיביר.
    מילות השיר אצל אריק (2:30): און ר' גרונם האט אהן געהייבן צו טראכטן און קלערן ווי אזוי פון שניידער יונג פטור צו ווערן, מ'האט געטראכט און געטראכט און געדרייט מיט זיין קרומע פלייצע, ביז ר' גרונם האט געפונען אן עצה.
    ובתרגום חופשי: ור' גרונם התחיל לחשוב ולחקור איך להיפטר מבן החייט, חשב וחשב והסתובב בגיו כפוף, עד שר' גרונם מצא פתרון.
    כך הוא גם אצל אולשנצקי (2:41): און ר' גרונם האט אהן געהייבן צו טראכטן און קלערן ווי אזוי פון שניידער יונג פטור צו ווערן, מ'האט געטראכט און געטראכט און געדרייט מיט א קרומע פלייצע, ביז ר' גרונם האט געפונען אן עצה.
    ובתרגום חופשי: ור' גרונם התחיל לחשוב ולחקור איך להיפטר מבן החייט, חשב וחשב והסתובב בגיו כפוף, עד שר' גרונם מצא פתרון.
    אז אין לנו פה רבנים משום סוג.

    השבמחק
  2. תיקנתי את עיר הולדתו בוויקיפדיה... כדאי לזכור שכל אחד יכול לעשות את זה.

    השבמחק
  3. מה המקור לכך שלביא נולד בארפורט?

    השבמחק
  4. האם אין זה גדי יגיל היושב בשורה הראשונה מול אריק לביא בהופעתו מול חיילים?

    השבמחק
  5. יש עוד שיר ביידיש. בתקליט "מצה"ל באהבה", שהוא הקלטת מופע של אריק לביא בבית החייל אחרי מלחמת ששת הימים, האו שר שיר עצוב ומרגש, ביידיש, בשם "הקדיש".

    השבמחק
  6. שושי: תודה. כמה חבל שהקריירה של אריק לביא היתה כה קצרה מדי.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.