יום שלישי, 1 ביולי 2014

החומש המצונזר של חסידי סקווירה


צנזורה חרדית המוטלת על תכנים בלתי הולמים היא תופעה מוכרת ורווחת, ואפילו מובנת. אבל צנזורה על התנ"ך? זה כבר משהו שראוי לשים לב אליו.

חסידות סקווירה היא ענף של חסידות צ'רנוביל שמקורה באוקראינה. היום חסידי סקווירה מרוכזים, רובם ככולם, בעיירה החרדית ניו-סקוויר (New Square) שבמדינת ניו-יורק, שמוכרת גם כ'שיכון סקווירא'. שם מגורי האדמו"ר (שושלת טברסקי) ושם, במלכות קטנה זו, הם מנהלים את ענייניהם כרצונם.

מטבע הדברים יש לסקוויראים גם מערכת חינוך מפותחת לבנים ולבנות, ואין טבעי יותר מאשר ללמד את ילדי ישראל חומש. ובמה מתחילין? בספר 'בראשית'.


לשם כך הדפיסו פרנסי סקווירה בשנת 2012 'חומש בראשית' מיוחד במינו שנועד לתלמידות 'בית ציפורה', הוא בית החינוך לִבְנוֹת-החסידוּת. בחומש זה מודפסים פסוקי הספר עם מבחר מקוצר של פירושי רש"י, אך בכל פסוק חסרה מילה. על הלומדות מוטל לשנן את הפסוקים ולהשלים את המילים החסרות מזיכרונן.

עד כאן הכול שפיר. אולם דפדוף בדפי הספר מעלה כי לא רק מילים הוחסרו כאן, אלא פרשיות שלמות. סיפורים שאינם יכולים להתקבל על דעתן של הבנות הרכות הוצאו מהתורה בלי הנד עפעף.

ראשית, החומש מתחיל מפרשת 'לך לך'  מדוע היה צריך לדלג על שתי הפרשות הראשונות ומה רע בסיפורים היפים על בריאת העולם, מגדל בבל, תיבת נוח והמבול? לא ברור.


ושנית, המביאים לדפוס החליטו לטהר את סיגיו של ספר הספרים ולהסביר למשה רבינו את הטעויות החינוכיות שלו. הנה מבחר תמונות מן החומש החדש שמצביעות על 'הראש' של המביאים לדפוס.

בפרק יט מסופר כיצד לוט עולה לראש ההר לאחר הפיכת סדום ועמורה, יושב במערה עם שתי בנותיו... וזהו.


הנה ההמשך המצונזר:
(לא) וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. (לב) לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. (לג) וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ. (לד) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה הֵן שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת אָבִי נַשְׁקֶנּוּ יַיִן גַּם הַלַּיְלָה וּבֹאִי שִׁכְבִי עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. (לה) וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת אֲבִיהֶן יָיִן וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ. (לו) וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. (לז) וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם. (לח) וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן עַד הַיּוֹם.

יאן מסייס, לוט ובנותיו, מאה 16 (מקור: ויקיפדיה)

הלאה.

פרק לח בספר בראשית מספר על יהודה, שלוקח אשה כנענית מעדולם וממנה נולדו עֵר, אוֹנָן ושֵׁלָה. הסיפור מסתבך, כי ער נפטר בלי ילדים, ואונן  שהתבקש ליַבֵּם את האלמנה תמר  סירב ושיחת את זרעו. אונן מת גם הוא, לא לפני שהעניק את שמו לעבירה הנוראה ביותר. אם לא די בכך, תמר התחפשה לזונה, יהודה, חותנה, בא עליה, ומזיווג זה נולדו פרץ וזרח. סיפור קשה ורב פיתולים, אבל מה לעשות  גם הוא חלק מן התורה.

אבל בנות סקווירה התמימות לא תדענה זאת, כי בחומש שלהם אין פרק לח.


טינטורטו, יהודה ותמר, מאה 16 (מקור: ויקיפדיה)


האבסורד גדל בסיפור יוסף הנקנה לעבד בידי פוטיפר, שר הטבחים של פרעה. פוטיפר מחבב את העבד העברי, מפקידו אחראי על כל ביתו וה' מצדו מברך את בית המצרי. יוסף  כך מדגיש המקרא כהקדמה לפרשת פיתוי העבד בידי אשת פוטיפר  הוא יפה תואר ויפה מראה (פרק לט, 6). אך הלומדות בספר לא תדענה מאומה. מיד אחר פסוק ו' מוצא יוסף את עצמו בבית הסוהר, תוך דילוג קליל של 14 פסוקים המספרים על אשת פוטיפר, שחשקה ביוסף וביקשה לשכב עמו, אבל הוא סירב, עזב בידה את כנף בגדו ונמלט על נפשו.


הנה הפסוקים החסרים:
(ז) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי. (ח) וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי. (ט) אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים. (י) וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ. (יא) וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת. (יב) וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. (יג) וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה. (יד) וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל. (טו) וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. (טז) וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל בֵּיתוֹ. (יז) וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי. (יח) וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה. (יט) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂהּ לִי עַבְדֶּךָ וַיִּחַר אַפּוֹ.
גוידו רני, יוסף ואשת פוטיפר, בערך 1630 (מקור: ויקיפדיה)

מה שמשונה בצנזורה הסקוויראית הוא, שפרשיות לא נוחות אחרות שבספר (כמו אונס דינה), נותרו על כנן  אולי מישהו נרדם בשמירה? זאת ועוד, מניין תשלמנה הבנות את המילים החסרות? ברור שהן תעשינה זאת מתוך חומש מלא, ושם הרי מופיעים גם הפסוקים המצונזרים. אז מה הרווחתם?

תודה לצ"ג

40 תגובות:

  1. אני רק שאלה -
    ונניח שנערה סקוויראית מצוייה משננת את סיפור יוסף ואשת פוטיפר.
    ונניח שאינה מבינה את המילה 'סריס'.
    מה היית אומר לה, לו אתה מלמד סקוויראי מצוי?
    יש הצעות? הזינו את תגובתכם וגו'.

    השבמחק
    תשובות
    1. דוקא את המילה 'סריסיו' לא מחקו.

      תמיד אפשר לספר להן שסריס הוא מוכר מזונות והוא אבי-אביה של רחב שנכדיו לומדים תורה בבני-ברק.

      מחק
    2. מחלל שבת בפרהסיאיום שישי, 04 יולי, 2014

      "מוכר מזונות" הוא בלשון היום יום שלנו היום (יום ששי,, ו' תמוז התשע"ד לבריאת העוילם) חנווני מכולת או עובד בסופרמארקט ויש לכך משמעות לא קטנה ביום זה, כאשר על פי הוראתו של השרסער (בועלה של גאולה אבן) על מוכר המזונות התל-אביבי לסגו את חנותו ו/או סופרמארקטו בשעה 7 ו-23 דקות בערב כדי שלא יקבל קנס שיושת עליו נעיריית תל-אביב ע"פ הוראתו של השרסער שומר השבת

      מחק
    3. לכל החכמים בעיניהם, אני מצטט מתוך האנציקלופדיה המקראית:
      "התיבה סריס במקרא שתי הוראות לה:
      א) כפשוטה כגון יש' נו ג-ה: ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש
      ב) פקיד או שר בממלכה. כגון בר' מ ב: ויקצוף פרעה על שני סריסיו (השווה לכתוב מקביל מא י: פרעה קצף על עבדיו)
      [...] על כל פנים, הוראה זו אינה אפשרית לגבי פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים (בר' לז לו, לט א) שהיה בעל אשה"

      בקיצור, גם למוציאי החומש האומלל הנ"ל וגם למגיבים שמעלי, מי שלא בקי בחומר הנלמד, שלא יכתוב עליו...

      מחק
  2. וואו. פשוט וואו.
    בקשר למלים הבודדות החסרות מכל פסוק - התחושה שלי היא שהסיבה האמתית היא לא השינון והבחינה של התלמידות, אלא זוהי האמתלה לצנזור הקטעים ה"מיניים". כלומר יש כאן הצהרה ובולטות לכך שזהו איננו חומש אמיתי אלא "חינוכי", וכך אפשר לצנזר לא רק מילים בודדות אלא גם קטעים שלמים.
    נדמה לי שגם מבחינה הלכתית, לפסוק שלם יש מעמד מסוים, ובכך שבאופן עקבי לא מדפיסים פסוק אחד כצורתו זה "מתיר" גם את ההשמטות האחרות.

    השבמחק
    תשובות
    1. וכבר נחלקו חכמים אם יש ללמוד תנ"ך בגובה העיניים או בגובה המותניים. וד"ל.

      מחק
  3. לא ברור לי על מה יצא קצפך הפעם. לא אני, שלמדתי בבית ספר ממלכתי לפני כ-35 שנה ולא בנותי הלומדות כיום לא למדנו מתנ"ך מלא. את סיפור בנות לוט לא למדתי במערכת החינוך מעולם וסיפור תמר נלמד רק בכיתה י"ב כמדומני. לדעתי כל מי שלומד תורה ביסודי לומד באופן "מקוצר" ואך סביר שנושאים קשים (ובכלל זה מיניים, שקשים הן למורה והן לתלמידים בגיל צעיר בו אינם בשלים להבנה מלאה) לא ילמדו. אגב, הרבה יותר הטרידה אותי העובדה שילדים בחינוך הדתי לומדים משניות על "טהרת המשפחה" (=דם וסת) וכל מיני שיטות שחיטה בגיל צעיר מאד.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון. למדנו מקוצר - אבל לא קראו לזה "חומש בראשית" אלא "סיפורי התורה".

      מחק
    2. אגב, בחומש שמות לילדי בית הספר הממלכתיים מצונזר סיפור עמלק, למשל.
      כל אחד ואי הנוחות שלו

      מחק
  4. מעבר לקוריוז, התופעה מאירה כמה נקודות מעניינות (גם אם לא בלתי מוכרות) בחברה החרדית:
    1. האדרת לימוד הגמרא על חשבון התנ"כ - מובן שאין מזלזלים בתנ"כ, אבל לא קריטי לצנזר אותו פה ושם.
    2. היחס לאשה, שאינה לומדת גמרא (ראו הסעיף הקודם) - מובן שלא מזלזלים בה, אבל לא קריטי לצנזר עבורה פה ושם.
    3. מעניינת במיוחד העובדה שאונס דינה דווקא נכלל בטקסט ולא מצונזר, לעומת הקטעים על תמר ויהודה, יוסף ואשת פוטיפר וכד'. הסיבה לכך לדעתי ברורה: בפרשת אונס דינה האשה היא קורבן סביל - וזה מצב נסבל בחברה החרדית. ואילו בשתי הפרשות האחרות יש לה מימד פתייני-פעיל - וזו כבר בעייה.
    לגופו של עניין - כמו שכתב גם רן, אינני סבור שיש מקום ללעוג לסקוויראים על הצנזורה. צנזורה וצביעות הן לחם חוקה של כל תנועה אידיאולוגית. אכן, גם תלמידים בבתי ספר יסודיים חילוניים אינם לומדים את כל פרקי התנ"כ, כולל את מרבית הפרשות הנ"ל מספר בראשית (שלא לדבר על יחזקאל כג). אישית אני חושב שיש בזה משהו נחמד. הרבה יותר מעניין להגיע אל הפרקים האלה לבד, ונראה לי שגם בנות סקווירא (לפחות חלקן) יצליחו לעשות זאת...

    השבמחק
  5. על כך נאמר "מעשה בראשית נקרע ומתרגם, מעשה ראובן נקרע ולא מתרגם".

    השבמחק
    תשובות
    1. נקרע במקום נקרא זו הלצה או בורות?

      מחק
    2. האם השאלה מבטאת חסר בהבנת הנקר(א)?
      אם ללצים הוא יליץ

      מחק
  6. פרופ' אסף,
    וכי לא אתה לימדתנו שכבוד אלהים הסתר דבר? זה נכון כנראה לא רק לפרשיות מביכות של בני אדמורים שראוי לטשטשם.
    אני גם הראתי בספרי איך בביוגרפיה חרדית של סופר הנוער החרדי הרב מאיר מרכוס להמן שופצו פרטים שונים כי הוא קיבל את הסמיכה לרבנות, נעבעך, מרב שאינו "ראוי" (שי"ר) וגם תרגום חרדי חדש של סיפוריו (משנות השמונים) שיפץ את סיפוריו והסיר מהם כל רמז לנוכחות נשית כלשהי בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים, גם במחיר של סירוס הסיפור ועיקורו מתוכן.
    עם זאת, כאן אני מסכים עם המגיב רן בנוגע לאספקט החינוכי. גם אני עדיין לא מספר לבתי בת השמונה את מעשה לוט ובנותיו לכל פרטיו ודקדוקיו.

    השבמחק
  7. גם אצלינו למדו את החומש ביסודי דרך חוברות מקוצרות שנקראו 'תורה לילד'. קוצצו ממנו כמובן כל סיפורי המין, וסתם דברים שחשבו שארוך ומסובך ו'מיותר' בשבילנו. ספר ויקרא, אני זוכר, היה בחוברת משהו כמו שלושה עמודים.

    השבמחק
  8. בספר "מכתבים ומאמרים" של מרן רבינו הרב שך זצ"ל יש מכתב השולל את רעיונו של המשגיח המיתולוגי הרב שלמה וולבה זצ"ל, שבימים ההם היה משגיח בישיבת באר יעקב, להתחיל את לימוד החומש עם הילדים מפרשת "לך לך" ולדלג על פרשיות בראשית ונח. הרב וולבה הביע את דעתו, שאין זה מן הראוי ללמד ילדים בכיתה א' את פרשת בראשית, שעל פרשיותיה כתב: "שמרוב עומקן אנו מתקשים להבין אפילו את הפשט הפשוט של הפסוקים". הוא טען, שאותה תפיסה ילדותית שהילדים מקבלים בה את סיפורי הבריאה, נשארת בהם לאורך ימים ושנים. וגם בגיל מבוגר, כאשר היה מן הראוי להביט על סיפורים עמוקים אלו במבט חדש ועמוק יותר, קשה מאוד להשתחרר מאותו מבט ילדותי ופשטני.
    אך הרב שך שלל כידוע כל שינוי מהמקובל בידינו וסבר ש"חדש אסור מן התורה" (כמליצת החתם-סופר), ולכן התנגד לשינוי בתכני הלימוד של ילדי החיידרים. אולם מעניין, שגם הרב שך לא חלק על עצם הקביעה של הרב וולבה.

    השבמחק
  9. וכי מה חדש ומה שונה?
    כל הדור שלי למד מספר מקוצר ומצונזר שיצא לאור בידי מחלקת החינוך של הועד הלאומי. קראו לו 'ספורי המקרא'.
    לא חסידים ולא בטיח.
    ציונים חילונים למהדרין.

    גרימי (יליד 1936)

    השבמחק
  10. לפי מה שידןע לי,הפרקים ומספר הפסוקים, זה פרי עמלו של כומר נוצרי, וזה בכלל לא חלק מן התורה, היא אינה מבוססת, על ה "פ" וה"ס" כפי שהוא בתורה כשרה וכתב אשורית, למה הדפוקים האלו לא עשו פרקים חדשים ופוסקים, לפי הצינזור, למה ילדה צריכה לראות שהוציאו חלקים מן התורה, מהוא המסר העמוק יותר, שאפשר להשתמש עם תורה חלקית, כפי מה ראות עינייהם וענייניהם של המחנכים.

    השבמחק
    תשובות
    1. "לפי מה שידוע לי, הפרקים ומספר הפסוקים, זה פרי עמלו של כומר נוצרי".

      מילא הפרקים:

      http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/halukat-4.htm

      שמואל הכהן וינגרטן, חלוקת התורה לפרקים

      מספר הפסוקים?!

      מחק
  11. ציטוט: מה שמשונה בצנזורה הסקוויראית הוא, שפרשיות לא נוחות אחרות שבספר (כמו אונס דינה), נותרו על כנן

    ובכן כפי מה שיש שטוענים, שאצל ה"מרובעים" כל ילדה עוברת אונס מצד אביה אחיה דודים דודות סבא וסבתא וכו' אם הילדה יתעורר, עם שאלות מציקות וירצה להתלונן, היא תראה שגם בנות יעקב עברו את זה, מה שזה יהפוך את זה למקובל, כי זה חלק מן התורה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

      מחק
    2. איזה שטויות.............

      מחק
    3. כל ילדה?? אתה חולה או חולם?

      מחק
  12. מה לנו כי נגחך על הצנזורה של חסידות סקווירא? הרי כולנו היינו חשופים במערכת החינוך הממלכתית הישראלית, החילונית לכאורה, לצנזורה של לימודי החשבון! כן, צנזורה בחשבון! שלא כחומש, מקצוע חסר פוטנציאל של תיאורים עסיסיים שעניינם מין וסטיות.

    איך לימדו אותנו לכתוב את סימן החיבור, סמל בינלאומי מקובל ומוכר? לא הפלוס, +, המוכר בכל העולם. לנו הנחילו פלוס קיטע, מעין קמץ הפוך.

    הפלוס התמים נתפס אצל קובעי המדיניות של הוראת המתמטיקה והחשבון כאיום, אולי על שום דמיונו לסמל הנוצרי המתאר את הצלוב, אותו יהודי שמשנתו נתפסה כאיום על הממסד הדתי.

    אז כולנו למדנו חשבון מצונזר לעילא. וזה בלי תיאורי מין.

    השבמחק
    תשובות
    1. ואני סברתי לתומי כי צנזרו את סמל הפלוס כי הוא מזכיר את סמלה של ונוס, שהוא כמובן סמל הנקבה.

      מחק
  13. עתה משהעלה בעל הבלוג תמונות מסיפורי התנ"ך לטובת בנות סקווירא, למען לא תחזקנה תחת ידיהן ספר שאינו מתוקן. אמרתי גם אני להשלים החסר:
    לא וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל-הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ _____ עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ לב לְכָה נַשְׁקֶה אֶת-אָבִינוּ יַיִן _____ עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע לג וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת-אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא וַתָּבֹא הַבְּכִירָה _____ אֶת-אָבִיהָ וְלֹא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ לד וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל-הַצְּעִירָה הֵן _____ אֶמֶשׁ אֶת אָבִי נַשְׁקֶנּוּ יַיִן גַּםַ לַּיְלָה וּבֹאִי שִׁכְבִי עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע לה וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת-אֲבִיהֶן יָיִן וַתָּקָם הַצְּעִירָה ______ עִמּוֹ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ לו _____ שְׁתֵּי בְנוֹת-לוֹט מֵאֲבִיהֶן לז וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ _____ הוּא אֲבִי-מוֹאָב עַד-הַיּוֹם לח וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ ______ הוּא אֲבִי בְנֵי-עַמּוֹן עַד-הַיּוֹם.

    השבמחק
  14. הכל נובע אצלך מחוסר הבנה; הכוונה של השמטת הפרק, הפוכה בדיוק ממה שיחסת לעורך - הבנות צריכות לשנן בעל פה, את כל הפרק, ולא רק מילה בודדת.
    צריך רק מעט להיכנס לראש של הקומיסאר הסקווראי, והכל בא על מקומו בשלום.

    השבמחק
  15. אחי,
    "והסיר מהם כל רמז לנוכחות נשית כלשהי בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים, גם במחיר של סירוס הסיפור ועיקורו מתוכן".
    דומני שטעית במילותיך - הסרת רמז לנוכחות נשית היא "עיקור". לעומת זאת, "סירוס" הוא הסרת רמז לנוכחות גברית. ואידך זיל גמור (אלא אם אתה סריס).
    אבי

    השבמחק
  16. פוסט מעניין, אבל כרגיל בפוסטים מהסוג הזה, יש כאן בעיקר היתממות והצטדקות.
    החומש מיועד לבנות בית ספר יסודי.
    דמיינו לעצמכם שילד קטן קורא את הספר "סבא אליעזר והגזר"
    לפתע סבא אליעזר מכניס את סבתא אלישבע למיטה
    וההמשך ידוע.
    גם ספרי ילדים של חילוניים מצונזרים, ברמה כזו או אחרת.
    על מה נשפך כל המלל כאן, צקצוקי לשון וגלגולי עיניים?

    השבמחק
  17. האינך רואה את ההבדל בין ספר שמתיימר להיות 'חומש בראשית', לבין 'מבחר סיפורי המקרא' או כל ספר אנתולוגי אחר שמוגש לתלמידי בתי ספר? לו היו מהדירי הספר כותבים שמדובר בספר ערוך ומותאם לתלמידות כיתה ג' - ניחא. כך עושים בכל מקום ובכל מערכת חינוך, כולל הממלכתית-דתית והחילונית; אבל הם לא ציינו מאומה - וכידוע 'התורה הזו לא תהיה מוחלפת' הוא אחד מעיקרי האמונה.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא, איני רואה הבדל. אם אתאמץ ממש ואחפש - אראה אותו.
      וגם לדבריך - אפשר להעלות שלל טיעונים והסברים ודיקויים והבדלים דקים מן הדקים, וכולם כולל כולם פלפולי פלפולים סטייל ישיבת פוניבץ' והשיטה הבריסקאית שכולנו אוהבים כל כך לצחקק עליהם.

      סוף דבר - באופן כללי, במבט מאקרו, צנזורה של העולם האמיתי לפעוטות וצעירים זה דבר נפוץ מאוד גם בתרבות המערבית.
      כל נסיון להצביע על צנזורה חרדית ולצחקק באופן גורף - זה בסך הכל ראיה צרה ומוגבלת, נקודה.

      מחק
  18. שמעתי מעשה מאיר עינים מאחד גדולי ישראל (אמיתי) שבדור הקודם. באו אל רב משה סולוביצ'יק, שישב בשווייץ, אנשים שעסקו בחינוך ושאלו אותו על לימוד קטעים שבתושב"עפ שהם מביכים כביכול. הוא ענה להם שזה חלק מן התורה ואין להפריד.

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

      מחק
    2. אני בעונ"ש או בביב שופכין?!

      יש דרך להתבטא בצורה יותר מעודנת.
      דוד, ממליצה להשמיט אי אלו ביטויים מההודעה הנ"ל או לותר עליה לגמרי.

      מחק
  19. לפני כשישים שנה למדנו תורה מספר "סיפורי המקרא" שנערך ע"י לא אחר מאשר ח.נ. ביאליק, עם איורים של נחום גוטמן, וגם שם צונזרו כל הקטעים המיניים ר"ל.

    השבמחק
    תשובות
    1. גם לפני חמישים שנה למדתי בבית ספר כללי תורה מצונזרת מאוד ואפילו מקראות ישראל קרי ספרות למדנו את השיר של ז'בוטינסקי על תל חי "מיני דן ועד באר שבע..." כשהוא מצונזר חלקי ובלי לספר מי כתב אותו !!!
      כך שצנזורה בבתי ספר היתה גם נחלת החינוך החילוני הנאור.

      מחק
  20. גיוולללדד העולם לא הפקר שכול בר דעת שרוצה מצנזר את התורה הגדושה אני מוחה בכל תוקף

    השבמחק
  21. פשוט שטויות. סערה בכוס מים וחדא מתורצת בחברתה.
    גם בשאר החוגים, כאשר מלמדים את הבנות חומש, לא קוראים כל פסוק אלא מדלגים קטעים שלמים שמסובך לבאר אותם לבנות.
    אם היו מוציאים חומש רשמי ומצנזרים בו מילים זה היה חמור ביותר ודינם של החומשים היה שריפה!
    מדובר בספר שהינו אוסף סלקטיבי של קטעי מקרא, בכל מקרה לא מובאים בו פרשת בראשית נח וכו', א"כ ראו המו"לים של המאגד לא להכניס עניינים שנראים להם מאתגרים ושבכל מקרה אינם בחומר הנלמד.

    השבמחק
  22. אני גרתי בחו"ל, ראיתי הרבה מהדורות של חומשים עם תרגום להונגרית או גרמנית
    שבהם הטקסט העברי היה שלם, אבל פסוקים מסויימים היו חסרים בתרגום. כמובן שם
    הילדים בלי תרגום לא הבינו את המקור. אבל זה לא פלא, יש דברים שלא מתאימים
    לכל גיל. החומשים הללו היו מלפני השואה, המתרגם דעססאוער, בערנשטיין וכו'.

    השבמחק
  23. שלמה טיקוצינסקייום ראשון, 02 דצמבר, 2018

    https://orot.ac.il/sites/default/files/oreshet/6-5.pdf

    http://asif.co.il/download/haravarishvat%20(10).pdf

    https://orot.ac.il/sites/default/files/oreshet/7-12.pdf

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.