יום שישי, 12 בדצמבר 2014

חידון עונ"ש למביני עניין

חידון מחבואים מוסיקלי-היסטורי קצרצר וקל (יחסית).

שלב א: מה השיר?

האזינו לשיר 'תרימו ת'ידיים' של להקת ההיפ-הופ שב"ק ס'. השיר הוקלט ב-1997 בתקליטה השני של הלהקה 'בעטיפה של ממתק'. לא חייבים להקשיב עד הסוף (במיוחד אם כבר עברתם את גיל שלושים) ומספיק להקשיב להתחלה.

אילו צלילי פתיחה של שיר עברי ישן מסתתרים כאן למשך כמה שניות?

זה נשמע מיד בפתיחה, לאחר רעש הרוטור של המסוק.



(תודה לאחשתרן ששם לב)

שלב ב: מה היישוב ומי האיש?

זיהיתם?

באותו שיר עברי ישן מוזכר שֵׁם של יישוב בארץ אשר קשור איכשהו לאיש שתמונתו מובאת כאן.

מהו יישוב זה, ומיהו האיש, שנפטר לפני מאה שנה?


שלב ג: היכן זה?

זיהיתם?

האיש שבתמונה קשור למקום נוסף בארץ, שצילום אחד המבנים הנטושים בו מובא כאן.

מהו מקום זה ומה עשה שם האיש שלנו בשנת 1898?

'הבית הלבן' בארזה (צילום: שרון רז, בלוג 'נטוש')

התשובה המלאה תובא כאן מאוחר יותר.

הפיתרון

אכן הקוראים פתרו את החידה במהירות וביעילות.

הקטע הקצר ששולב בשירם של להקת שב"ק ס' הוא אכן 'זמר הפלוגות' שחיברו נתן אלתרמן ודניאל סמבורסקי, בעיבודו המאוחר והמוכר כל כך של יצחק (זיקו) גרציאני.

הנה השיר המקורי ומילותיו:



ברשימת היישובים שבשירו של אלתרמן נזכר גם 'תל עמל', קיבוץ שהוקם בבקעת בית שאן ב-10 בדצמבר 1936 (נר שני של חנוכה). חצי שנה לאחר מכן, במאי 1937, שונה שם היישוב לניר דוד, על שמו של דוד וולפסון (1914-1855), סגנו של הרצל וממלא מקומו כנשיא ההסתדרות הציונית העולמית. אך השם החדש לא נקלט היטב ובציבור המשיך היישוב להיקרא 'תל עמל'.

עדים לכך הם שניים משיריו של אלתרמן שחוברו לאחר שינוי השם. הראשון הוא 'זמר הפלוגות' שחובר ב-1938:

כִּי לֹא לַשָּׁוְא, אָחִי, חָרַשְׁתָּ וּבָנִיתָ,
לַנֶּפֶשׁ וְלַבַּיִת לָנוּ מִלְחָמָה!
גּ'וֹעָרָה, תֵּל עָמָל, כִּנֶּרֶת וַחֲנִיתָה,
אַתֶּן לָנוּ דְּגָלִים, וְאָנוּ הַחוֹמָה.


השני הוא 'המגדל הראשון', שיר שחיבר אלתרמן והלחין מרדכי זעירא בשנת 1939, והפזמון החוזר שלו הוא:

תֵּל-עָמָל, תֵּל-עָמָל, תֵּל-עָמָל,
רִאשׁוֹנָה לְחוֹמָה וּמִגְדָּל,
תְּבֹרְכִי, תֵּל-עָמָל,
בְּמָטָר וּבְטַל,
בְּדָגָה עֲלֵי גַּל, תֵּל-עָמָל,
בְּדָגָן לַמַּגָּל, תֵּל-עָמָל,
בִּנְעוּרִים לַמִּגְדָּל,
תֵּל-עָמָל!


הנה אלי גורנשטיין שר את 'המגדל הראשון' בתכנית 'שרתי לך ארצי':



דוד וולפסון, שעל שמו נקרא קיבוץ ניר דוד, היה, כאמור, הנשיא השני של ההסתדרות הציונית העולמית. הוא נלווה להרצל במסע המפורסם לארץ ישראל, שבמהלכו נפגשו השניים עם קיסר גרמניה וילהלם השני. באותו יום, 2 בנובמבר 1898, הם נסעו למושבה מוצא, הסמוכה לירושלים, ושם, בראש הגבעה, בחלקתו של האיכר ברוזה, נטעו השניים עצים: הרצל נטע ברוש (שלימים התפרסם בשם 'ארז הרצל' והעניק לבית ההבראה שנבנה במקום את השם 'ארזה'), ואילו וולפסון נטע דקל.


על העצים הללו וגורלם כתב איציק שוויקי מאמר מעניין בכתב העת עתמול, 233 (מרץ 2014):




צילומים עגומים מארזה הנטושה הביא האדריכל שרון רז בבלוג שלו 'נטוש'. התמונות הן מ-2008, ונקווה שיזמי השכונה החדשה ישכילו לשמור על האוצרות הללו.

צילום: שרון רז (בלוג נטוש)





13 תגובות:

  1. המוהיקני הראשוןיום שישי, 12 דצמבר, 2014

    דוד וולפסון. (או ע"פ הרצל: דוד ליטבק - כלומר שמוצאו בליטא).
    בית הבראה ארזה. סמוך לירושלים.
    בתחילת המאה ה20, דוד וולפסון נטע עץ דקל במתחם ארזה, עם ייסוד בנק אוצר התיישבות היהודים.

    למיטיבי לכת: דוול = דוד וולפסון... (קריצה ;o)

    השבמחק
  2. המקום הוא בית ההבראה לשעבר של קופ"ח ארזה (ליד מוצא). האיש הוא דוד וולפסון שנטע שם דקל ב-1898 בביקורו עם הרצל. המנגינה בשיר של שבק ס היא זמר הפלוגות.

    ד"ר אבישי טייכר

    השבמחק
  3. הישוב הוא תל עמל ששינה שמו לניר דוד. ע"ש דוד וולפסון.
    דוד תירוש, רחובות

    השבמחק
  4. זמר הפלוגות -> תל עמל -> ניר דוד -> דוד וולפסון -> ארזה שבו שתל את את העץ המפורסם

    השבמחק
  5. המנגינה היא זמר הפלוגות שחוברה על ידי סמבורסקי למילותיו של נתן אלתרמן. בשיר מופיע הבית הבא:
    כי לא לשווא, אחי, חרשת ובנית,
    לנפש ולבית לנו מלחמה!
    ג'’וערה, תל עמל, כנרת וחניתה,
    אתן לנו דגלים, ואנו החומה.
    ומכאן "ניר דוד" היא "תל-עמל" מישובי חומה ומגדל והקרוייה על שם דוד וולפסון האיש שבתמונה.
    ואציב כאן נר זכרון לאבי מורי יעקב לבקוביץ שהיה איש הפו"שים (פלוגות השדה) וממגיני העולים לחניתה!

    השבמחק
    תשובות
    1. נותר רק להוסיף ש"צלילי הפתיחה" האלה אינם תחילתו של הלחן של סמבורסקי, אלא של העיבוד של יצחק (זיקו) גרציאני לשיר. העיבוד הזה נדבק ללחן (דרך ביצועו ע"י תזמורת צה"ל באין-סוף טקסים) והפך עבור רבים לחלק בלתי נפרד ממנו.

      מחק
  6. עלי כהן, קופנהגןיום שישי, 12 דצמבר, 2014

    האיש הוא אכן דוד וולפסון, שנתלווה להרצל בביקורו בארץ . וולפסון נפטר בדיוק לפני 100 שנים- ב-15 בספטמבר 1914 . על שמו של וולפסון מלבד "ניר דוד" (הישוב הראשון של "חומה ומגדל" הקרוי גם "תל עמל") גם גבעת וולפסון שעל הכרמל ורחובות במקומות שונים בישראל.הבניין הנטוש דומה מאד לבניין עיריית תל-אביב הראשון ברחוב ביאליק בתל-אביב, אבל את האפשרות הזו אני מוציא מכלל אפשרות מאחר ובניין זה משמש היום המוזיאון העירוני של תל-אביב ומטופח., בניגוד להזנחה של הבית שבצילום. העלו את ההשערה שזהו בניין בית ההבראה בארזה שליד מוצא. אני בספק חלקי. אולי זה בית דוד וולפסון שהיה בהר הצופים הבניין של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי(וגם כאן אני בספק).אלא אם המדובר בבניין מיד לאחר מלחמת ששת הימים (שחרור הר הצופים). לא הצלחתי לפתוח את השלב הראשון בחידה, שלב "תרימו ידיים" וצלילי שיר עברי .

    השבמחק
  7. חידון חביב, עד שבאתי להשיב ראיתי שהקדימוני שבעה צדיקים.
    אוכל רק להוסיף שסביב הבית ההיסטורי בארזה הולך ומוקם בעצם ימים אלו פרויקט בנייה מאסיבי ביותר. לא ברור לי אם ומה הוחלט לשמר מהאתר ההיסטורי שהוזנח במשך שנים. בוויקפדיה מסופר על פרויקט נדל"ני ובו מאות יחידות דיור במגדל בן 68 קומות (?) שמתוכננים להיבנות על חורבות ארזה.
    לא יאומן, מגדל שכזה במוצא הפסטורלית.
    אני מנסה לדמיין מה היו אומרים לעצמם על זה הרצל ו-וולפסון, בשפציער'ן המשותף שלהם בארזה, זה עם שתיל של ארז בידו וזה עם שתיל של דקל בידו, אילו נקלעו למקום זה בזמננו.

    השבמחק
  8. למר עלי הכהן, הנה קישורית לאתר על בית ההבראה ״ארזה״במוצא עילית שבודאי היה מוכר לך מימים עברו (ארזה =תל ארזה) http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%96%D7%94

    השבמחק
  9. חשוב לציין כי יש מחלוקת האם "תל עמל" הוא ראשון ישובי חומה ומגדל או "כפר חיטים" שהקם כמה ימים לפניו (לא באותה מתכונת - אולם במסגרת אתו מבצע) אבל ננטש והוקם אח"כ שוב.

    השבמחק
  10. ראוי להזכיר שבית ההבראה ‘ארזה’ במוצא נקרא על שם שרה שמוקלר חברתו ואהבתו של ברל כצנלסון שנפטרה מקדחת.

    השבמחק
  11. קיבוץ ניר דוד (תל-עמל), פעל בין השנים 1932 – 1936 בתוך בית הקברות נחלת-יצחק בתל-אביב. שמו המקורי היה "קיבוץ ארץ ישראלי א' – השומר הצעיר – רמת גן". כדי לקבל את הקרקע בעמק בית שאן, נדרש הקיבוץ לשלם ל"קרן-הקיימת" חמשת אלפים לירות. אביה של אחת הבנות שהצטרפו לקיבוץ, הגיע מדרום אפריקה לשטח בית הקברות, כדי לבקר אותה. כאן הסביר לו החבר שמואל שריג (רשקס), את הצורך בכסף הזה שאין. האבא וחבריו התיירים הבטיחו להשיג את הכסף ולהמשיך ולתמוך בהם גם בהמשך. בקשתם היחידה של היהודים הציונים היתה, לכלול את שמו של דוד וולפסון בשמו החדש של הקיבוץ. שתי אסיפות חברים סוערות נדרשו כדי לאשר את איזכור השם "דוד". הקיבוץ כמעט והתפרק. השוללים טענו שוולפסון אפילו לא היה סוציאליסט והמחייבים אמרו – אדרבה, נראה אתכם מביאים סוציאליסט שיתן לכם כסף במתנה.וכך סוכם – השם החדש נקבע כ"ניר דוד (תל-עמל)". אני עוד הספקתי לראיין בוידיאו את שני החברים האחרונים מדור המייסדים, בטרם הלכו לעולמם. בבית הקברות בנחלת-יצחק, גיליתי מספר עצי הדר, שרידים מהמשתלה שהחזיק כאן הקיבוץ.

    השבמחק
  12. לאלתרמן הייתה אחות בשם לאה להב, שיחד עם בעלה היו ממקימי תל עמל ומכאן מימד נוסף ומשמעותי לקשר בין אלתרמן לתל עמל ואף לשיר "המגדל הראשון". וראו בספרו של דן לאור "אלתרמן", עמ' 175-173.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.