יום שישי, 14 ביולי 2017

'אלה שמות': קוריוז מחיי מושבה חקלאית יהודית בברית המועצות

מאת אבישי ליוביץ'

המושבה החקלאית פֿרילינג (אביב), 1928 (הצילומים מהמושבות, כאן ובהמשך, נלקחו מארכיון ORT)

בשנות העשרים של המאה הקודמת התקיימו בחצי האי קרים ובפלכי רוסיה החדשה לשעבר (דרום אוקראינה של היום) מאות יישובים חקלאיים. חלק מהיהודים שעזבו את העיירות בליטא ובפולין והיגרו דרומה הצטרפו למושבות היהודיות הוותיקות, שמקצתן הוקמו כבר במחצית הראשונה של המאה ה-19.

סיפורן של המושבות החקלאיות היהודית ברוסיה כבר סופר במקומות רבים, ובכל זאת, ישראלים רבים, מהם מלומדים ומשכילים, מופתעים בכל פעם מחדש לשמוע על תרבות חקלאית ענפה שהתקיימה בקרב יהודים ברוסיה, ואחר כך בברית המועצות, במשך עשרות שנים.

ספר חשוב שבו רוכזו עדויות רבות בנושא הוא של צבי לבנה (ליברמן), חקלאים יהודים בערבות רוסיה, שנדפס בספרית פועלים בשנת 1965. יש בו עדויות וזיכרונות על עולם יהודי לא שגרתי, שונה מאוד מזה שנוצר ב'עיירה' הקלאסית, וכמותה גם הוא נעלם לחלוטין.

לא מכבר נקלע לידי ספרו של גרשון שפירא (אמרו: שפּירוֹ), די ייִדישע קאָלאָניע פֿרילינג: זכרונות פֿון אַ פֿאַרזיצער פֿון אַ ייִדישן קאָלכאָז (המושבה היהודית 'פֿרילינג': זיכרונותיו של יושב ראש קולחוז יהודי), שראה אור בתל אביב, בהוצאה פרטית, בשנת 1991.

גרשון שפירא (1993-1899)
שפירא נולד בשנת 1899 בעיר רובנה שבפלך וולין. הוא התייתם מאמו כשהיה בן שש ובגיל אחת-עשרה כבר החל לעבוד למחייתו. במלחמת העולם הראשונה התגלגל לקייב וב-1919 התנדב לצבא האדום. הוא השתחרר ב-1926 והתיישב באודסה. ב-1936 סולק מהמפלגה הקומוניסטית בתואנה של 'תעמולה טרוצקיסטית', אך ב-1941, כשפרצה 'המלחמה הפטריוטית הגדולה', התגייס שוב ושוחרר ב-1946. ב-1959 פנה לפעילות ציונית  חשאית וב-1973 הצליח לעלות לישראל. בארץ עסק בעיקר בכתיבה. ב-1982 ראה אור ברוסית, ולימים גם באנגלית, ספר שערך על יהודים גיבורי ברית המועצות (הוצאת יד ושם). ככל שהצלחתי לברר, הוא נפטר בשנת 1993.

כשפרצה המהפכה היה שפירא בן 18. בדיוק בגיל המתאים לקחת בה חלק פעיל. הוא היה קומוניסט בהכרה וברבות הימים שימש מעין 'פוליטרוק' בקרב כשמונה מאות פועלים יהודים במפעל המתכת באודסה שנקרא על שמו של מיכאיל קלינין, שהיה אז יו"ר הסובייט העליון. בשנת 1929 נשלח שפירא על ידי המפלגה הקומוניסטית אל המושבה החקלאית היהודית פֿרילינג (אביב), מצפון לאודסה, כדי לשמש יושב ראש בנק האשראי החקלאי. הדבר היה במסגרת המהלך הכולל של קולקטיביזציה, כלומר חיסול החקלאות הפרטית והלאמת האדמות ואמצעי הייצור לטובת חקלאות שיתופית המאורגנת במסגרות של קולחוזים. הייבסקציה  המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית  תמכה גם כן בעידוד היהודים לעבור למושבות חקלאיות, ושפירא הצטווה לשאת באחריות לטיפוח החיים התרבותיים והפוליטיים של אנשי המושבה.

בנק האשראי ששפירא ניהל שירת עשר מושבות יהודיות במחוז אודסה, ובהן כאלה שנשאו שמות יהודיים מובהקים כמו גרינפֿעלד (שדות ירוקים), נפֿעלד (שדות חדשים), נערד (אדמה חדשה) או 'ניט געדאַגהט' (אמרו: גֶדָייגֶט; כלומר: אַל דְּאָגָה). העובדה שהמושבות הללו נשאו שמות ביידיש אין בה להפתיע. כבר במאה ה-19 נוסדו מושבות שהתנאו בשמות יהודיים, ואפילו עבריים (כגון 'שדה מנוחה' או 'נהר טוֹב' שבפלך חרסון). מושבות חקלאיות רבות בקרים, שהוקמו בשנות העשרים והשלושים כקומונות או קולחוזים על ידי אנשי 'החלוץ' ובסיוע האגרו-ג'וינט, נשאו גם הן שמות כמו 'קדימה', 'תל-חי' או 'חירות' (ראו בבלוג עונג שבת, 'בדרך לאילת עוצרים בדְזַ'נקוֹיֶה'). 

שפירא, שלא היה היסטוריון וגם לא סופר, תיאר מנקודת מבטו את חוויותיו מהחיים במושבות הללו למן כניסתו לתפקיד. כמה מהן מעניינות ביותר, ואף משעשעות.

כך למשל הוא מספר על פרשה מעיקה שהתרחשה ביום הכפורים של שנת 1929. אספת הנוער הקומוניסטי החליטה לערוך דווקא ביום זה את חגיגת היבול. המסיבה, שנערכה באולם הגדול של בית הספר ב'פֿרילינג', כללה מאכלים ומשקאות, שירה וריקודים. באותה עת התכנסו כמה מתפללים, בעיקר קשישים ונשים, בבית אחד התושבים, משה זבורובסקי, לצום ולתפילה. החוגגים באולם בית הספר הצליחו לשכנע את אברהם גורדובר, מנכבדי המושבה, להצטרף אליהם כאשר יצא מהתפילה. גורדובר התרצה אולם הכריז שלא יטעם דבר, אף כי בסופו של דבר לא מנע מעצמו כוסית יין. שפירא ציין אירוע זה כדי להמחיש עד כמה היתה נחושה הייבסקציה להכרית כל שריד למסורת הדתית בידי היהודים עצמם.

בית הספר בפֿרילינג, 1927

שפירא גם מעיד על הניסיון שכשל לשלב גרים שנעקרו ממחוז אסטרחן במושבות היהודיות. לדבריו, לכישלון היו שתי סיבות עיקריות: הגרים לא שלטו ביידיש, השפה בה התנהלו חיי המושבות; הגרים הקפידו יותר מהיהודים, על שמירת מצוות...

תהפוכות הפוליטיקה הסובייטית משתקפות היטב בפרשה משעשעת מאותה תקופה. אפשר לכנותה 'פרשת שמות'...

בשנת 1923, עת ליאון (לב) טרוצקי, מייסד הצבא האדום, היה בשיא כוחו, הוענק השם 'טרוצק' לאחת המושבות החדשות. אך לא עברו שנים הרבה וסר חנו של טרוצקי. בנובמבר 1927 הוא סולק מן המפלגה ונשלח לגלות בקזחסטן, וב-1929 גורש מברית המועצות. 

כרזת תעמולה המפארת את 'החבר טרוצקי', 1919 (מקור: ויקיפדיה)

בסוף שנת 1928 הגיע לביקור בברית המועצות הסופר והמשורר אברהם רייזן (1953-1876), מן הנודעים בקרב סופרי יידיש באותם ימים, אשר צידד בקומוניזם. אנשי הייבסקציה ביקשו לטפח יחסים טובים עם סופרים יהודים מחוץ לברית המועצות שהיו בעלי השקפות קומוניסטיות, ורייזן – יליד קוּיְדָנוֹב (פלך מינסק) שהיגר לארה"ב בשנת 1911  זכה לקבלת פנים חמה. כאות הוקרה לכבודו התקבלה החלטה לשנות את שם המושבה מ'טרוצק' – כמתבקש – ל'רייזנפֿלד' (שדות רייזן), על שם 'הסופר הפרולטרי היהודי הגדול' אברהם רייזן

אברהם רייזן (משמאל) עם משה ליטבקוב, עורך העתון 'דער עמעס' ומראשי הייבסקציה, 1928 (ויקיפדיה)

זמן לא רב אחר כך פרצו בארץ ישראל מאורעות תרפ"ט. התעמולה הקומוניסטית ניסתה להציג את הפרעות הללו כפעולות אנטי-אימפריאליסטיות. או אז נשבר רייזן, ניתק את קשריו עם היומון הקומוניסטי האמריקני ביידיש פֿרהייט (דרור), וכתב מאמרים נגד התעמולה האנטי-יהודית של העיתונות הקומוניסטית. רייזן הוצג בברית המועצות כעריק ובוגד שפוגע באינטרס המעמדי של הפועלים היהודים.

וכך נאלצו המתישבים היהודים ברייזנפֿלד לבחור שם חדש למושבתם, בפעם השלישית תוך שש שנים. נמנו וגמרו שהפעם לא יקראו למושבה על שמו של איש חי... ליתר ביטחון הם בחרו בשם כשר למהדרין: 'ראַטנפֿלד' (שדה המועצה, שדה הסובייט).

האסם בפֿרילינג

הנה הפרק האמור מתוך ספרו של שפירא; תחילה תרגום שלי לעברית ואחריו המקור ביידיש.


הדים מארץ ישראל במושבות היהודיות

מאורעות שנת תרפ"ט (1929) בארץ ישראל, הידיעות על פרעות הערבים ביהודים, הגיעו גם למושבות היהודיות בברית המועצות, אבל בנוסח 'יֶבְסֶקי' מקורי...

במרחק חמש וורסטאות [כ-5.3 ק"מ] מהעיירה פֶּטְרוֹבֶרוֹבְקֶה במחוז אודסה, נוסדה בשנת 1923 מושבה יהודית, בעיקר בידי יהודים מפטרוברובקה. וכנהוג במושבה חדשה היה צריך להעניק לה שם. לב טרוצקי, ירום הודו, היה אז עדיין בשיא תהלתו, והאל הסובייטי בכבודו ובעצמו [כלומר, טרוצקי] הורה למושבה, שזה מקרוב קמה, להיקרא בשמו. ואכן, זכתה המושבה בשם 'טרוצק'.

הגיעה שנת 1927. במפלגה הקומוניסטית נוצר שסע סיעתי וסטאלין הזדרז להתחשבן עם מתנגדיו. טרוצקי כבר לא היה טרוצקי... הוא ירד מגדולתו, שמו הפך משוקץ, ונוצר צורך מיידי לשנות את שם המושבה.

בדיוק אז הגיע אברהם רייזן לביקור ברוסיה. באותה עת התחנפה הייבסקציה והראתה פנים שוחקות לסופרים יהודיים מחוץ לברית המועצות שאהדו את העיתונים הקומוניסטיים בארצותיהם, וגם רייזן נמנה עמם. הוא שיתף פעולה עם פֿרײַהייטהעיתון היהודי הקומוניסטי בארה"ב (כיום מורגן פֿרײַהייט). הזמינוהו אפוא להתארח ב'מולדת הסוציאליסטית הראשונה' והכינו לכבודו קבלת פנים חגיגית. 

כאשר אברהם רייזן הגיע לאודסה, אזי, לפי הוראות הבימוי של ראש הייבסקציה ל' אברם, קיבל את פניו בבית הנתיבות של אודסה יושב ראש מועצת העיר בכבודו ובעצמו. הוא הוריד, כמעט במו ידיו, את רייזן ממדרגות קרון הרכבת. האורח לא יכול היה להירגע זמן ממושך מ'מחווה' זו...

לאנשי פטרוברובקה נמסר שיש להחליף ללא דיחוי את שם המושבה 'טרוצק' לשמו של אברהם רייזן. מייד התכנסה אסיפה של המתיישבים והתקבלה החלטה: שמו של טרוצקי, הבוגד במעמד הפועלים, יימחה מעל פני המושבה, ומכאן ואילך היא תקרא 'רייזנפֿלד', על שמו של הסופר הפרולטרי היהודי הגדול אברהם רייזן.

אך למושבה לא היה מזל עם שמות...

בשנת 1929 נפוצו בעולם הידיעות על הפרעות ביהודים שחוללו הערבים בארץ ישראל. האופי הלאומני והאנטי-יהודי של הפרעות היה ברור לכל. אבל התעמולה הקומוניסטית בעולם ניסתה 'להכשיר' אותן, לתארן כפעולה אנטי-אימפריאליסטית ולהראות כי האשמים בהן הם היהודים עצמם...

את זאת אפילו אברהם רייזן לא יכול היה לשאת. הוא ניתק את קשריו עם העיתון הקומוניסטי האמריקני פֿרהייט, ופרסם מאמרים נגד התעמולה האנטי-יהודית של העיתונות הקומוניסטית.

העיתון המוסקבאי דער עמעס [האמת], שופרה של הייבסקציה ברוסיה, הרים קול צעקה נגד הציונות, שהיא 'סוכנת האימפריאליזם העולמי', ו'מדכאת בידיים יהודיות את זכויות הערבים בפלסטינה'. העיתון הצדיק את זעמם של הערבים נגד מדכאיהם, הציונים, ואת מרחץ הדמים שחוללו ביהודים בפלסטינה. רייזן, כמובן, הוצג עתה כעריק ובוגד, שפוגע באינטרס המעמדי של הפועלים היהודים, ועל כן יש להחרימו.

והמתיישבים היהודים של רייזנפֿלד נאלצו, נעבעך, שוב לכנס אסיפה, ובפעם השלישית בשש שנות קיומה של המושבה לחפש לה שם חדש...

באסיפה זו קם אחת המתיישבים וזעק: 'יהודים! אל לנו לקרוא עוד את מושבתנו על שם אדם חי!'

ואסיפת המושבה רייזנפֿלד בחרה למושבה את השם ראַטנפֿלד.

עדר חזירים במושבה ראַטנפֿלד (לשעבר טרוצק, לשעבר רייזנפֿלד), 1930
תרנגולי חופש במושבה ראַטנפֿלד (לשעבר טרוצק, לשעבר רייזנפֿלד), 1930


די ייִדישע קאָלאָניע פֿרילינג, עמ' 109-107

_______________

אבישי ליוביץ' גר בתל אביב. הוא גימלאי ומתנדב בעמותות שונות, תלמיד נצחי וחובב תולדות עמנו.

20 comments:

  1. מתחבר יפה ל" עלילות מנחם אלקינד." שכבר נכתב עליו כאן כמדומני. ..אולי בהקשר לשיר של פוסטולסקי." קומא אחא "....
    פרשיות מרתקות כגון דא רק מחזקות את התחושה ששום דבר חדש לא קורה...הכל כבר היה...יישר כח,מרתק.אלו שירים שרו שם???

    השבמחק
  2. המושבות היהודיות שקמו אחרי המהפכה והצטרפו לרשת המושבות היהודיות שהיו באיזור מראשית המאה התשע עשרה היו מפעל משותף של הסובייטים ויהדות ארצות הברית. היו שביקשו לראות אותן כגרעין לטריטוריה יהודית עצמאית. הן קיבלו תמיכה גדולה מיהדות ארצות הברית ומנהל הפרוייקט היה רוזן שהגיע עם טרקטורים, פקידים, דרכי ייצור. בשל שיתוף הפעולה הזה המושבות לא הסתירו שמות עבריים כמו משמר, יצירה, עבודה, תל חי. הייבסקציה לא אהבה את זה כמובן אך היה במושבות הללו גרעין ציוני חזק. העליה שעוד היתה אז מברית המועצות הביאה לכאן את בוגרי משמר מייסדי קיבוץ משמרות ואת בוגרי מושבת תל חי שהקימו גם הם מושב. אלא שב1928 החליטו הסובייטים לחסל את שיתוף הפעולה הזה, לסגור את ברית המועצות יותר באופן הרמטי. האירוניה היא שהקולקטיביזציה שאבה לא מעט השראה מדרכי הייצור של המושבות הללו. דרך אגב באותה תקופה עצמה גם הייבסקציה עברה תהליך של חיסול הדרגתי כנראה משום שלא רצו להגשים ממש את חזון הטריטוריה היהודית. בירוביג'אן הובטחה כדי לנווט את המאמינים הגדולים. ב1928 הצטרפה למפעל כשלא ידעה את שינוי מזג האוויר קבוצת מיואשי הסגוציאליזם הארץ ישראלי וייסדה את המושבה או הקיבוץ נובה וויה. תמיד מתואר המאורע הזה כמאורע הזוי מדשום שאנחנו מחקנו מזכרוננו את עוצמת המפעל כמו שהם מחקו את המפעל הציוני.נכתב על כך ספר מופלא של יונתן...
    מוקי צור
    עין גב

    מוקי צור

    השבמחק
  3. קראתי. נהניתי ולמדתי. בולט על רקע הרס החקלאות בישראל כיום. אבל כותרת המאמר - ממש לא "קוריוז"

    השבמחק
  4. יהודים גידלו חזירים?

    השבמחק
  5. מקסים . תודה למוקי צור על התוספת המלמדת. כל טוב שבת שלום

    השבמחק
  6. תודה מקרב לב לאבישי שמוכיח לנו שגם סיפור מרתק זקוק לעתים... "למתנדבים בעם"!

    השבמחק
  7. העיקר שכחתי : צריך לציין כאן את עבודתו המופלאה של יונתן דקל חן חבר קיבוץ ניר עוז ופרופסור באוניברסיטת ירושלים שכתב ספר מחנה משותף על סיפור המושבות החקלאיות בתקופה הסובייטית ולפני זה. שם הספר מחנה משותף. כולנו תלמידיו.
    מוקי צור

    השבמחק
  8. היבסקציה היתה האויבת המושבעת של הציונות, ולכן שנואה על רוב היהודים. בטאונה סוויעטישע היימלאנד (מולדת סווייטית) היה בדרך כלל ארסי בהתייחסו לציונות ולמדינת ישראל. אחת הדרכים להרחיק את הישוב היהודי בברה"מ ממקורותיו היתה לשנות את האיות ביידיש ולהרחיקו ככל האפשר ממקורותיו העבריים, מה שהיידיש לא עשתה.
    כך למשל השם הפשוט חנה נכתב כאנע וחנוכה נכתב כאניקע. שלום עליכם נכתב: שאלעמ אלייכעמ.
    כשמצאתי בחנות יד שניה מספר עלונים של סוויעטישע היימלאנד, בקש ממני אבי המנוח (שנעצר וישב בסיביר) "להשליך מהבית את הבטאון הנבזי של אהרן ווערגעליס".
    לפני מספר שנים נערכה במוזיאון בית עמנואל ברמת גן תערוכה מקיפה של ציורי חברים בקולחוזים של קרים, ובה היבטים רבים על צדדים שונים של החיים שם, עם ביטוי ברור להתנגשות הפנימית בין המוצא היהודי לבין המחויבות ולעתים ההתרפסות בפני דרישות המפלגה.

    השבמחק
    תשובות
    1. הם שנאו ורדפו גם את היהדות האורתודכסית בבריה"מ.
      ועד היום בספרות החרדית, שמם נזכר לדיראון עולם.

      מחק
    2. הייבסקציה היו בקיצור...אויבי ההדתה

      מחק
    3. אהוד, כאחד שלא חובב גדול של הדתה - התגובה שלך מגעילה, כנראה שאינך מכיר הרבה את ההיסטוריה של היבסקציה אם כך אתה מגיב, דם יהודי רב הם שפכו על מזבח האידיאל הסוצאיליסטי

      מחק
    4. שמחתי שחרה לך אחשתרן, הם פשוט לקחו את שנאת הדת וההדתה צעד אחד קדימה

      מחק
  9. תגובה לאחשתרן.
    אם אתה חושב שאותו אהוד ישנה את דעתו לאחר שילמד את העובדות, אינך מכיר את מנהגם וטבעם של בעלי דעות קדומות.
    לדוגמא: האם אנטישמי יחדל להיות אנטישמי אם תוכיח לו שהכתוב בפרוטוקולים של זקני ציון זה שקרים מגמתיים?
    האם מכחיש שואה ישנה את דעתו אם תוכיח לו מה באמת היה?
    השיטה להתמודד עם התופעה הזו אינה בפניה אל השכל או ההיגיון.
    האם תוכל לשכנע את העקרב שלא לעקוץ את הצפרדע (במשל הידוע) רק בכך שתסביר לו את הטיפשות שבמעשה ואת תוצאתו?
    השיטה, לדעתי, היא שהצפרדע לא תסכים בשום פנים לעזור לעקרב לחצות את המים, אפילו לא למען ה"יהדות" של העקרב.
    עקרב נשאר עקרב.
    בבואנו להתמודד איתו עלינו לדעת שמבחינתו שום פעולה פרט לעקיצה איננה באה בחשבון.
    מי שלא רוצה להיעקץ מוטב לו שיכיר את טבעו של העקרב.

    השבמחק
    תשובות
    1. ובכלל על אחשתרן נאמר ׳נו שויין׳

      מחק
  10. אותו אהוד לא משנה את דעתו גם כשמוישה מנסה להשוותו באופן סר טעם למכחישי שואה ולבעלי פרוטוקולים למיניהם ( ההשוואה לעקרב היא סתם אמירה טפשית ללא זיקה בין משל לנמשל)
    העובדות הן כדלהלן : הייבסקציה הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא את היהדות ו"הלאומנות הבורגנית" ולהחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי. יעד חשוב של היבסקציה היה להוריד את חשיבות הקשר לעולם היהודי לטובת השלטון הקומוניסטי.אז כיום במקום להנחיל את רעיונות הפרולטריון נאבקים בהדתה אשר כביכול מנוגדת לרעיונות סקולריים למיניהם.

    השבמחק
  11. ויכוח מעניין.בואו נשמור על איזון ונתקדם עם הפנים קדימה

    השבמחק
  12. גם היום ישנם ה'רייזן' למיניהם.
    הנה כתבה של שני יהודים (עובדי AP) שמאמינים שאבאס ממש נלחם נגד הטרור. כמו שרייזן והיבסקצייא האמינו שלנין וסטלין נלחמו עבוד הצדק והשוויון.
    By IAN DEITCH and ARON HELLER
    Associated Press

    JERUSALEM (AP) -- Israel's military fortified its troops in the West Bank and placed forces on high alert Saturday, a day after a Palestinian stabbed to death three members of an Israeli family and some of the worst Israeli-Palestinian clashes in years erupted over tensions at the Holy Land's most contested shrine.

    |Abbas has rejected Israeli incitement allegations, saying Israel's 50-year-old occupation of lands sought for a Palestinian state is at the root of widespread Palestinian anger and helps drive violence.

    Abbas is a staunch opponent of violence and in 12 years in power has stuck to security coordination between his forces and Israeli troops against a common enemy - Hamas.

    השבמחק
  13. אויש זה כבר מוגזם.די

    השבמחק
  14. Why מוגזם?
    Explain the difference between the Yevsektzia that caused the death and exile of

    thousands of fellow Jews in the name of Communism
    and the Jews currently at the forefront of the BDS movement in the name of 'Tikun Olam'?

    השבמחק
  15. זה קיצוני,זה לא הנושא שמדברים עליו, אני לא אגרר למלחמת אחים בידי מישהו שאפילו השפה העברית לא שגורה בפיו.די.אתה דוס מידי ואני ציוני אמיתי

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.