יום שני, 28 באוגוסט 2017

בורא מיני מזונות: פלאפל עיוני, חומוס יהודי, טיפ ייעודי ודייט גורלי

א. הכדור בידיים שלך

מי אמר שאין עתיד למדעי הרוח?

בכל רחבי נתניה – כתב לי יורי ינובר – אין אפילו פלאפל מעשי אחד. מוכרחים להסתפק בעיוני...

מזכירוּת הפלאפל העיוני נמצאת ליד כיכר העצמאות בנתניה.


צילום: יורי ינובר

ב. חומוס בית כנסת

יש 'חומוס מסעדות' ויש 'חומוס בית כנסת'. המקום הזה, בלב שוק הכרמל בתל אביב (רחוב הכרמל 11), מעוצב בצורת בית כנסת וגדוש במגני דוד ובפסוקים מן המקורות. זהו כנראה הדבר הכי יהודי שאפשר לצפות ממסעדת חומוס.

שפטו בעצמכם.

בכל אופן, שמחתי לקרוא שהחומוסיה הזו נחשבת לאחת הטובות בתל אביב. אבל אבוי! זעזוע ושוד ושבר נרשמו בשנת 2014 בחדרי חרדים, כאשר התברר שהמקום הזה כלל אינו כשר...


צילומים: איתמר לויתן

ג. טיפּ יהודי

על כוס התשר הזו, שצולמה במסעדה הבשרית 'מוגרבי' בכפר חב"ד, אפשר לומר שהיא גם יהודית וגם ייעודית.

לאיזה רבי? בכפר חב"ד כל אחד מבין.

צילום: נחום גורליק

ד. דייט עם לימון

אצל רמי לוי (ולא רק אצלו), אפילו סירופ הלימונענע עשוי לצאת לדייט.

תודה לגדעון נח

ואולי הלימונענע יצאה לדייט עם משקה אנרגיה שמוצע ברשת 'שר המשקאות'...





12 תגובות:

  1. הסופר מאיר שלו סבר כי החומוס מוזכר כבר בתנ"ך - כאשר בועז הציע לרות המואביה:
    וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם, וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ
    מגילת רות, ב', 14
    (החומוס נקרא בעברית "חימצה")

    השבמחק
    תשובות
    1. וכשרות באה מה עושה בועז? צובט לה...

      מחק
    2. נהדר עניין החומץ/חומצה!

      מחק
  2. ההשערה ש"וטבלת פתך בחמץ", היא "פיתה בחומוס" (עם כל חביבותה), לא מסתברת, וזאת מאחר ש"טבילה" במקרא היא פעולה הנעשית בנוזל ("וטובת בשמן רגלו" וכד'), ולכן הטבילה אותה הציע בועז לרות, היא בחומץ (בן יין), כפשוטו.

    השבמחק
    תשובות
    1. ברור!
      בחומוס לא טובלים. חומוס מנגבים.
      לו היה זה חומוס היה בועז אומר: "גשי הלום ואכלת מן הלחם ונגבת צלחת חומוס. שמן זית וחמוצים בצד?"

      מחק
    2. חומץ - ולא חומץ בן-יין. מפני שחומץ בן-יין הוא כינוי למה שהתקלקל ויצא פגום, ואילו "הדבר הנכון", הראוי, הוא חומץ-יין. השיבוש כל-כך רווח שאפילו תמצאו אותו בתווית שעל הבקבוק.

      מחק
  3. משיח הכסף, הדולאר והשקל31 באוגוסט 2017 בשעה 20:40

    כאשר הרבי היה בחיים (וכידוע יש הגורסין כי המשיח כלל לא נפטר, מנוחתו עדן) הוא חילק לצאן מרעיתו החסידים שטר של דולאר וה"צאן" היה מקפיד לשמור על מתנת הדולאר כאילו המשיח בעצמו העניק להם אותו- עכשיו השתנו הזמנים וצאן החסידים קוראים לתרום שקל- פיחות או זילות או סתם שנורר--- לחבד"ניקים המופלאים הפתרונות

    השבמחק
  4. "השקל שלך יקח אותך אל הרבי". כידוע, הרבי שוכן למעלה מעשרים שנה בעולם שכולו טוב. לשם יקח אותי השקל?

    השבמחק
  5. נראה כי בירכתי החלה להתקיים. חוש ההומור עלה דרגה. בקטע של חב"ד, חומץ (בן) או לא (בן) יין, מי ניגב(ה) או טבל(ה). כך נאה וכך יאה. אני מקווה שלרובנו "להגיע לרבי" עוד מוקדם.
    בברכה
    י.ב.ל.

    השבמחק
  6. ולגבי ה"עיוני"... בערבית זה "עין שלי", במשמעות הדבר החביב עלי ביותר. אמא קוראת לילדה הקט "עיוני", אהובי. וכאן זה במשמעות החומוס האהוב ביותר (למה להמשיך ולהשתמש במושג החבוט "המקורי" ?)

    השבמחק
  7. דווקא דייט היא הצורה הנכונה. דיאט שרגילים לכתוב אין לה על מה שתסמוך. מה א עושה כאן? אם זה היה ביידיש אז הייתה ע מתאימה.

    השבמחק
  8. חומוס "בית הכנסת" הזה בשוק הכרמל, הוא רק גימיק כמובן.
    מי שמכיר בתי כנסת, יראה מיד שארון הקודש, כביכול, נמצא שם בקיר המערבי....

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.