יום שני, 11 בספטמבר 2017

סיפורי רחובות: לאונרד כהן, אהרן בראנד והאלקושי

א. הללויה! 

בבאר שבע יש רחוב ושמו לאונרד כהן. תאמרו בוודאי: כל הכבוד לעיריית באר שבע המעודכנת והמגניבה, שהשכילה להגיב בזמן ולהנציח את זכרו של המשורר והזמר היהודי-קנדי הדגול לאונרד כהן שמת ב-2016.

לאונרד כהן בהופעה בישראל, 2000 (צילום: חן אלטוף; ויקיפדיה)

אלא שמתברר כי מדובר בלאונרד כהן אחר לגמרי. לאונרד כהן של באר שבע היה מן הסתם איש חשוב, נדיב ובעל לב רחב, אבל לא זמר ולא משורר, אלא כזה שמעולם לא שמעתם עליו.

מעניין מה יודעים דייריו של רחוב לאונרד כהן (שלא לדבר על מחלקי המכתבים, נהגי המוניות ושליחי הפיצה) על זהותו של האיש שהרחוב נושא את שמו ומה הם מספרים לידידיהם ששואלים אותם על כך.

צילום: יעל בר; ותודה ליפתח מזור

ב. רופא ועסקן 

פרופסור אהרן בראנד-אורבן (1977-1910) היה רופא חשוב ופעלתן בתחום הרפואה הציבורית. הוא ייסד ארגונים רפואיים שונים ועמד בראשם.

אהרן בראנד-אורבן (ויקיפדיה)

עיריית ירושלים הוקירה את פועלו וקראה על שמו רחוב בשכונת הר נוף. אבל אבוי, עילג הוא השלט.


מילא שרושמים את השם אהרן בכתיב מלא  בניגוד גמור למסורת הכתיב העברי  אך בהמשך כתוב כי האיש היה 'מחשובי הרופאים ומעסקניה בירושלים'.

'ומעסקניה'  לא חסרה כאן איזו מילה? עסקן של מי? של מה?

ג. האלקושי

זלמן אפשטיין (1936-1860)
סמוך למרכז המסחרי בעל השם העברי הקולע 'לונדון מיניסטור' שבתל אביב, יוצאת סמטה קטנה ושלווה מרחוב אבן גבירול ושמה 'האלקושי'.

מיהו 'האלקושי'?

זהו הכינוי הספרותי שבחר לעצמו סופר חשוב אך נשכח ושמו זלמן אפשטיין (ליתר דיוק, כינויו המלא היה 'שלמה האלקושי').

מניין נלקח כינוי זה ומה פירושו?

נחום, אחד הנביאים 'הקטנים' שנכללו ב'תרי עשר', היה ככל הנראה בן היישוב אֶלְקוׁשׁ: 'מַשָּׂא נִינְוֵה סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי' (נחום, א 1). היכן הייתה אלקוש? יש אומרים בארץ ישראל, יש אומרים בצפון עיראק (סמוך לנינוה). 

אבל איך כותבים את שמו של האלקושי באותיות לטיניות? בתל אביב לא הצליחו לגבש הסכמה וזו לצד זו מופיעות שתי גרסאות שונות.

האַל-כּוּשִׁי? אם כבר, אז למה לא 'אַל-קוֹשִׁי'?
וזו כמובן הגרסה הנכונה (צילומים: שמוליק שדה)


10 תגובות:

  1. אפשר להזכיר את גדליה אלקושי
    https://he.m.wikipedia.org/wiki/גדליה_אלקושי
    ובגרסא הנכונה, אם לא נתקמצן, וננקד את ה׳ הידיעה בקמץ, היא תהיה יותר נכונה

    השבמחק
  2. בגליל, ליד העיר מעלות, יש מושב בשם אלקוש. שמו ניתן לו על שם הכפר דיר אל קאסי שהיה במקום לפני מלחמת השחרור.
    במפות של גוגל השם הוא Elkosh
    הנה כאן:
    https://www.google.de/maps/place/Elkosh,+Israel/@33.0335477,35.3151617,15z/data=!3m1!4b1!4m5!3m4!1s0x151c2ec71205f58b:0x7a77cd1baaed438d!8m2!3d33.034294!4d35.326348
    וכך גם מופיע השם בכתובת האימייל של מזכירות המושב

    אבל בשילוט של מע"צ נכתב שם המושב בלועזית Alqosh
    הנה כאן (התמונה מויקיפדיה):
    https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/f2/Elkosh.jpg/1200px-Elkosh.jpg

    השבמחק
  3. השלט של אהרן בראנד לוקה גם בכך שלא טרחו להוסיף את הפתח תחת ה-א' שבראש השם. עם זאת, מה יש להלין על מציירי השלטים שמוסיפים ו' כאשר האקדמיה עצמה מוסיפה ווים כאלה בלי כל התחשבות בכתיב המקובל? מבחינת האקדמיה, המלים "אלהים", "מאד" ו-"כהן", למשל, אמורות להכתב עם ו' גם כאשר הן מנוקדות(!) על אף העובדה שהמלים האלה מופיעות אלפי פעמים בתנ"ך ומיליוני פעמים בכתיבה העברית המאוחרת יותר ללא ה-ו'. האקדמיה מוכנה ברוב טובה לעשות מחווה קטנה לאנשים ששם משפחתם הוא כהן ואינה מחייבת אותם לשנות את שמם. בדומה לכך האקדמיה (ולמרבה הצער, בעקבותיה גם בודקי האיות הממוחשבים) מתעקשת על תועבות כמו "אימא" במקום "אמא"... אז אם הארזים מבעירים בעצמם את השלהבות, מה יש להתלונן על אזובי הקיר?

    השבמחק
    תשובות
    1. לייק ענק. אכן תועבות אקדמיות עד מאוד, האימא של הכוהן ועוד רבות אחרות. כניעה לשפת הרחוב.

      מחק
  4. וכך כותבים את שם הישוב אלקוש בכורדיסטן:

    https://roosh24.com/%D8%AF%D8%B9%D9%88%D8%A9-%D8%A5%D9%84%D9%89-%D8%AC%D9%85%D8%A7%D9%87%D9%8A%D8%B1-%D8%A8%D9%84%D8%AF%D8%A9-%D8%A3%D9%84%D9%82%D9%88%D8%B4/

    באלקוש הכורדית נמצא עד היום קבר המיוחס לנחום הנביא, יהודי כורדיסטן עלו לרגל לאלקוש בשבועות ובחגים אחרים.

    השבמחק
  5. רחוב לאונרד כהן קיים ככל הנראה רק על האי היווני הידרה, שם התגורר המשורר בשנות הששים.

    http://www.leonardcohenfiles.com/streetplaque2a.jpg

    השבמחק
  6. הסיפור על לאונרד כהן הזכיר לי סיפור ישן אחר.
    כידוע, היכל התרבות בתל אביב קרוי 'אודיטוריום על שם פרדריק מאן'.
    מדריך תיירים מגיע עם קבוצת תיירים לרחבה של היכל התרבות ומציג אותו בגאון: זה היכל התרבות של תל אביב, הוא נקרא אודיטוריום על שם פרדריק מאן.
    שואל אחד התיירים: שמעתי על תומס מאן, שכתב את 'הר הקסמים' ועוד ספרים חשובים, ועל היינריך מאן, שכתב את 'המלאך הכחול', אבל פרדריק מאן, תזכיר לי, מה הוא כתב?
    ענה המדריך: הוא כתב צ'ק....

    השבמחק
    תשובות
    1. ואתא ברונפן מאן והכה לפרדריק מאן ( כתב צ'ק גדול יותר )
      והיום נקרא היכל התרבות על שם צרלס ברונפמן .
      ראה וויקיפדיה
      https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA

      מחק
    2. תודה! בזכות ההפנייה לויקיפדיה למדתי שגם פרדריק מאן כתב משהו:
      https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%9F

      מחק
  7. אנצל את ההזדמנות ואפגין גם אני את חמסי על האקדמיה ללשון, שמחמת הֶתֵּריה אין מבדילים בין מלה למילה ולא בין אשה לאישה, ואוי לנו שבקוראנו משפט כגון 'מילה של אישה אינה מילה'ואין לדעת במה דברים אמורים. כשלעצמי אני כמובן נגד מילת אישה, ואיני מזלזל במלת אשה, ואם מדובר במילת אישהּ [המפיק ממני - מ'], מה לנו לדברים שבינו לבינה? עוד הערה קצרה: יש שמות בתנ"ך שכתובים חסר ומלא: יעק[ו]ב, פ[י]נחס, דו[י]ד. אבל מושה, למשל, מצוי בכתבי קומראן.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.