יום שישי, 8 בספטמבר 2017

מסתרי בית הקברות בסנהדריה

מאת יהושע לביא

הפיגוע ברחוב בן יהודה, 22 בפברואר 1948 (צילום: דוד רובינגר; ויקיפדיה)

בית הקברות סנהדריה שבירושלים הוקם בסוף חודש פברואר 1948. סיבת הקמתו הייתה העדר היכולת להמשיך לקבור בהר הזיתים, וזאת בשל יריות הערבים מהן נפצעו כמה מן המשתתפים בלוויות. באחת הלוויות האחרונות על ההר אף נהרג קברן בשם מנחם מאניס הויזמן.

מנחם הויזמן  הקברן שנפל על משמרתו (הצילומים כאן ובהמשך: יהושע לביא)

בבוקרו של יום 22 בפברואר 1948 (י"ב באדר א' תש"ח) פוצצו חיילים (עריקים?) בריטים שלוש משאיות נפץ ברחוב בן יהודה שבלב ירושלים העברית. תוצאותיו של פיגוע זה היו נוראות: חמישים ושמונה איש נרצחו. כמות החללים אילצה את מוסדות היישוב לתוּר אחרי פתרון קבורה מערכתי, וזה נמצא לאחר יומיים בדמות שטחים חקלאיים של חווה ממשלתית בקצה שכונת סנהדריה שבצפון ירושלים דאז. לא בקלות הוקצה המקום לקבורה, וחלק מן ההסכם היה כי המתחם החדש ישמש בית קברות זמני בלבד ולאחר שישתרר שקט יועברו הנטמנים בו לקבורה סופית בהר הזיתים.

רוב חללי הפיגוע ברחוב בן יהודה אכן נקברו בבית הקברות החדש, אך לפחות שישה מהם (ז'קלין אבוטבול, עזריאל יהודה ברייער, בוליסה דאנה, רייזל וייס, נעמי יולס ומיכאל מזרחי) נקברו בכל זאת בהר הזיתים. איך הצליחו הקברנים והאבלים להגיע לשם, למרות המצב הקשה בדרכים והעדר אבטחה מצד הבריטים – לא ברור.

מצבותיהם של שניים מהרוגי הפיגוע ברחוב בן יהודה שנטמנו בהר הזיתים

חוקרי התקופה מציינים את הנער יהודה ברייער, ששימש תצפיתן מטעם ארגון לח"י ונורה על ידי הבריטים, כנקבר האחרון בהר הזיתים לפני מלחמת ששת הימים. אך לא רק שעל מצבתו נכתב שנהרג בי"ב באדר א' תש"ח (כלומר, בפיגוע שברחוב בן יהודה), אלא שבמרחק של שלוש מצבות משם נמצאת מצבתה של יוכבד שטיין, והתאריך שנחקק על קברה הוא ט"ו באדר א' תש"ח, שלושה ימים לאחר מכן. כלומר, ככל הנראה היא זו ש'זכתה' להיות אחרונת הנקברים בהר.

מצבתה של יוכבד שטיין (ט"ו באדר תש"ח). זו כנראה המצבה המתוארכת האחרונה בהר הזיתים לפני מלחמת ששת הימים

הקמת בית העלמין בסנהדריה נמסרה לידי חברה קדישא 'קהילת ירושלים' שנחשבה (ומשום מה עודנה נחשבת) כחברה קדישא הלאומית, בניגוד לאחרות שנחשבו עדתיות ומגזריות. עובדה זו גררה מאבק לא קל מצד חוגי העדה החרדית ו'אגודת ישראל', שסירבו להפקיד את מתיהם בידי אנשי 'קהילת ירושלים' והקימו באזור סמוך, בקצה רחוב שמואל הנביא, בית קברות נפרד. במקום זה היו אז מוסכים של משאיות חברת האשלג מים המלח, לימים הוקמו שם מחסני התברואה של עיריית ירושלים, וכיום  שוכנים בו בתי ספר לילדים מהמגזר החרדי. כמה וכמה קברים נכרו באדמתו, אך האם הועברו המתים לקבורה במקום אחר, מתי ולאן? לפי שעה לא הצלחתי למצוא תשובות.

אחד האירועים היותר מוזרים שנכרכו בהקמתו של בית העלמין החרדי, שכל עילת קיומו הייתה כאמור ההתנגדות לקבורה בסנהדריה, היה עימות פיזי שהתפתח באחת ההלוויות. מאבק מכוער זה  שניצת כמובן בשם 'כבוד המת' – הוביל למטחי ירי שגרמו למספר פצועים, שהמפורסם בהם היה עמרם בלוי, גדול קנאי ירושלים. זו הייתה לווייתו של עסקן חרדי בשם גרשון לוין. בסופו של יום נקבר לוין בסנהדריה, תחת מצבה שבשוליה נחקקו ראשי התיבות נע"ת (נקבר על תנאי).


המשקיף, 17 במרץ 1948

לימים הועברו עצמותיו של לוין, עם המצבה המקורית (כולל הכיתוב נע"ת), אל הר הזיתים, ושם הוא קבור בסמוך לקברו של הראי"ה קוק.

מצבתו של גרשון לוין שהועברה מסנהדריה להר הזיתים
הכתובת נ.ע.ת.  נקבר על תנאי  על מצבתו של גרשון לוין

כך או כך, בית העלמין סנהדריה נתפש בציבור החרדי כבעל חשיבות נמוכה. עד כדי כך נמוכה, שבחודש ינואר 1966, כשהובא משווייץ לקבורה בישראל ארונו של הפוסק הרב יחיאל יעקב ויינברג, מחבר ספר התשובות שרידי אש, הוא נחטף בשל התוכנית המקורית לקבור את הרב ויינברג בסנהדריה. 

כשהגיע מסע ההלוויה לרחוב גשר החיים, יצאו תלמידי ישיבת חברון, ששכנה אז בשכונת גאולה, חטפו את הארון והובילו את ויינברג לקבורה בהר המנוחות, בנימוק שעליו להיקבר בסמוך לגדולי תורה אחרים (ובמילים אחרות: לא בבית קברות מפוקפק שקבורים בו חילוניים).




דבר, 27 בינואר 1966

וזו היא הגרסה החרדית לאירועים:


דוד רוסוף, ספר קדושים אשר בארץ, תשס"ו, עמ' תלח

בית העלמין בסנהדריה לא נהנה אפוא מתדמית משובחת, אך באופן פרדוקסלי תדמית בעייתית זו היא שהביאה לקבורתה של רבנית ליטאית ממשפחת אצולה של תנועת המוסר דווקא שם. זוהי הרבנית בלומה דֶּסְלֶר, רעייתו של אחד ממעצבי ה'השקפה' החרדית, הרב אליהו אליעזר דסלר (1953-1892), שהתפרסם בספר המוסר שחיבר מכתב מאליהו.


הרב אליהו אליעזר דסלר (ויקיפדיה)

ומעשה שהיה כך היה. בשנת 1947 עלו בני הזוג דסלר ארצה מאנגליה. הרב נקרא לכהן פאר כ'משגיח' בישיבת פוניבז' שבבני ברק (תפקיד המשגיח הוא אחריות על פיתוח ההשקפות, הערכים ותיקון המידות של תלמידי הישיבה על פי מחשבת תנועת המוסר). בחורף 1952 הלכה רעייתו של הרב דסלר לעולמה והרב מצא עצמו מתלבט בשאלה מהי הדרך הנכונה בה יש לקבור את רעייתו. הוא עצמו התחנך בישיבת המוסר המפורסמת (ה'תלמוד תורה') בקלם שבליטא, שאביו, ראובן דב דסלר, היה אחד מראשיה; זאת ועוד, בלומה, אשתו המנוחה, הייתה נכדתו של מייסד האסכולה, הרב שמחה זיסל [ברוידא] זיו ('הסבא מקלם'). והנה, בקלם לא נהגו להעמיד מצבות על הקבר, אלא לכל היותר ציינו את השם על גבי קרש.


ספר הזכרון בית קלם, א, בני ברק תשס"ב, עמ' ל

מנהג זה נחשב מוזר ויוצא דופן במזרח אירופה, ובוודאי גם בארץ ישראל. דסלר ידע שתהיה זו דרישה חריגה, מה גם שחשש מן הסתם כי ביום מן הימים עלולים לקבור בשגגה נפטר נוסף בקבר אשתו. לבסוף גבר כוח המנהג ודסלר פנה אל בית העלמין 'הפשרני' בסנהדריה וקבר בו את רעייתו המנוחה. בבוא יומו, נקבר הרב דסלר בבית העלמין היוקרתי (מנקודת המבט החרדית) 'זכרון מאיר' שבבני ברק, לא הרחק מקברו של החזון איש. 

והנה, היום ישנן מצבות גם על קבר הרבנית וגם על קברו שלו. כיצד קרה הדבר? 


מצבת קברה של הרבנית דסלר בסנהדריה
מצבת קברו של הרב דסלר בזכרון מאיר (ויקיפדיה)

זאת ועוד, גם על קברו של הרב דסלר האב, שנפטר בלונדון בשנת 1935 ונקבר שם מלכתחילה ללא מצבה, הוקמה לימים מצבה שנוסחה נרשם בשנת 1960 על ידי אחד מבני משפחתו (טיוטת נוסח המצבה נמכרה בשנת 2009 במכירה פומבית של בית המכירות 'קדם'ראו גם בספר מחנך לדורות, בני ברק תשס"ט, עמ' 325-323).

את התמיהה הזאת, כיצד נדחה מנהג קלם מקברותיהם של שלושה מבני משפחת דסלר, תירצה ההגיוגרפיה החרדית בהוראה מפורשת שנתן הרב יעקב ישראל קנייבסקי (ה'סטייפלר'), שהיה אז ממנהיגי הציבור החרדי הליטאי (על אף מוצאו החסידי). הוראה זו ניתנה מן הסתם בשל החשש המובן מאליו פן יקברו מת נוסף בקברים שאינם מסומנים. אך מתחת לשטח עלתה שאלה קשה יותר: כיצד הרב דסלר עצמו לא צפה את העתיד? איך קרה שמחשבתו הופרה פעמיים, גם קבר אשתו גם קברו שלו, ובעצם גם קבר אביו? הרב דסלר נקבר אמנם ב'פנתיאון הליטאי' של בני ברק, אבל אשתו נקברה הרחק משם, בעיר אחרת ובחלקה שרוב הקבורים בה כלל אינם חרדים, ואף לא דתיים ('חלקת הפרופסורים').

התשובה לכך נמצאת בחלק ה' של ספר קדשי יהושע, שכתב הרב אליהו יהושע גלדצהלר, חתנו של הרב דסלר. לדבריו, כך אמר לו חמיו: 'דבזמן קצר אחר פטירתה ראה אותה בחלום, ואמרה לו "מיר איז גוט דאָ" [טוב לי כאן]' (חלק ה, תשנ"ט, עמ' א'תשנ"ג). 'כאן' יכול להתפרש על מנוחתה בגן העדן, ויכול גם להתפרש על מנוחתה בבית העלמין בסנהדריה. מכל מקום, עם חלומות של 'הגדולים' אין להתווכח, ועובדה שבני הזוג במותם נפרדו.

אך בית הקברות בסנהדריה ממשיך לספק הפתעות וריגושים עד ימינו אנו.

לפני חודשיים, ב-9 ביוני 2017, התקיימה בבית הקברות בסנהדריה לווייתה של הרבנית בת ציון מלכה שטרנברג, אמו של האדמו"ר הנוכחי מקוז'ניץ, שנפטרה בארה"ב וארונה הובא לקבורה בארץ הקודש. במהלך ההלוויה, ולאחר שהורדה הגופה אלי קבר, התברר לבנה כי אין זה קברה שלה. הוא סירב להמשיך את הטקס ודרש להעבירה לקבר 'שלה', שסמוך לקבר בעלה. הקברנים סירבו וטענו כי הקבר השני נמכר לאישה אחרת כבר לפני שישים שנה. התפתחה מהומה, שוטרים הוזעקו, ובהמשך הוזעק אף מנהל החברה קדישא 'קהילת ירושלים'. או אז נפתחו המשרדים, הובאו הספרים והוצגו לעיני הצדדים הנצים. בסופו של דבר התברר שאכן החל הליך מכירה לגברת פלונית, אך כלל לא הגיע לסופו. לימים נפטרה אותה אישה ונקברה בהר המנוחות. כל מי שעיניו היו בראשו הבין כי לא דבר ריק הוא ואכן צדק האדמו"ר שטען כי אמו צריכה להיקבר סמוך לאביו. הגופה הוצאה אפוא מהקבר הראשון והועברה אל הקבר השני שנכרה במהירות על ידי החסידים (פרשה זו תוארה בפורום בחדרי חרדים ובפורום הסקופים של רוטר). 

בבית הקברות בסנהדריה כבר כמעט ולא קוברים עוד, אלא את האנשים שקנו שם חלקה בחייהם. תדמיתו שונה היום לחלוטין מזו שהייתה לו עם הקמתו. זה קרה מן הסתם בזכות קבורתם של רבנים רבים, ובראשם עובדיה יוסף (שנקבר בחלקת רבני 'המזרחי', ובסמוך לקברו של ד"ר יוסף בורג), לצד שופטים עליונים וכמה מחשובי העולם האקדמי, ובהם הפרופסורים אליעזר ליפא סוקניק, יחזקאל קויפמן, שמואל הוגו ברגמן וגרשם שלום (רשימה של האישים החשובים שנקברו בסנהדריה הובאה כאן). 

ינוחו אפוא כולם  רבנים ופרופסורים, שופטים ופשוטי עם  על משכבם בשלום.
_____________________________

יהושע לביא הוא מורה דרך ולומד לתואר שני בארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

19 תגובות:

  1. שמעתי מאדם שנכח בלווייה של הרב ויינברג, שהוא היה באותה עת בחור בשיבה סלבודקה 'חברון', ושראשי ישיבת חברון הורו לבחורים לצאת ללווייה בכוונה כדי להטות 'בכח' את המסלול שלה לכיוון הר המנוחות מפני שלמרות שהמנוח היה מקורב למזרחי הרי שהוא היה ב'סדר'... ואכן, בראש מסע הלווייה התקיים מעין מאבק לאן להוליך את הארון, אז ד"ר בורג בא לאחד מראשי ישיבת חברון ואמר לו שכיוון שיש קבר קבר פתוח בסנהדריה יש ללכת לשם, שהרי נהגו שלא להשאיר קבר פתוח סתם, אז השיב לו אותו ראש ישיבה בנוגע לקבר הפתוח: 'חאף איט'.

    השבמחק
  2. תודה על הכתבה המעניינת. האם הנקברים האחרונים בהר הזיתים בעיצומה של המלחמה זכו להצבת מצבה על קברם כבר אז? או אלה מצבות מאחרי 67?

    השבמחק
    תשובות
    1. רוב ככל המצבות הוצבו אחרי 67. זה מסביר כמה טעויות שיש בהן

      מחק
    2. סיפור שמצאתי בעת עריכה של ספר של יומי (יום טוב) עיני, ז"ל, ("הנער עם הברט")באתר של יוצאי בולגריה בישראל thebulgarianjews.org.il. מסופר שם על שמואל בן-בסט שנולד במושבה הרטוב ונהרג בחילופי אש עם הערבים מהכפר ערטוף ב-13 בינואר 1948. הוא היה בן 20 שנה כשנפל. נהג טנדר ועמו אחד הנוטרים מהרטוב יצאו בלילה בתאריך ג' בשבט תש"ח, (14.01.48) אל הר הזיתים לקבור שם את שמואל. אמו חששה שהמושבה הרטוב תיפול בידי הערבים, ולכן רצתה שבנה ייקבר בהר הזיתים. איש מבני המשפחה לא ליווה אותו בדרכו האחרונה, והוא נקבר סמוך לקיר ההגנה שהיה שם בבית הקברות. בחיפזון, נערם על הקבר עפר.
      הרטוב אמנם נעזבה, אבל לא נכבשה על ידי האויב. אבל, הר הזיתים נותר בידי הירדנים. המשפחה חיפשה את הקבר, אחרי מלחמת ששת הימים, ולא מצאה אותו. יהודה בן-בסט, בן דודו של שמואל, התעקש והמשיך בחיפושים. בשנת 2010, לאחר מסירת פנקסי הקבורה שהיו בידי משפחת פרנס לוועד העדה הספרדית בירושלים, ובעזרת איציק בן דב מהיחידה לאיתור נעדרים של משרד הביטחון - נמצא קברו של שמואל ברשומות. היחידה להנצחת החייל ערכה טקס צבאי ליד הקבר, ונכחו בו בני המשפחה (ההורים של שמואל כבר לא היו בחיים) וחברים, ילידי הרטוב. המצבה שהוקמה על הקבר היא של צה"ל.

      מחק
    3. נכון, שמואל בן בסט קבור בהר הזיתים. מעניינת מצבתו שאינה ככל המצבות, הכרית ועליה השם שלו מוצבת בצד המצבה ולא בראשה. יתכן שזה בגלל שהוא קבור צמוד לקיר וקשה לראות את הכיתוב לו היה מוצב
      בכוון המקובל

      מחק
  3. לכבוד הוא לי ששמי מתנוסס בראש הפוסט. אבל התודות ליצירה שלפניכם מגיעות לפרופ' דוד אסף, שבלעדיו לא היה זה אלא שרבוטי מילים.

    השבמחק
  4. רשומה מרתקת.
    במקום נטמנו גם הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין ובניו. שמחה הולצברג 'אבי הפצועים' ורעייתו, ר' יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי ובנו, הרב מאיר בר-אילן, מבקר המדינה יצחק נבנצל, ועוד רבים וטובים.

    השבמחק
  5. הערה קטנה בשולי החומר המעניין. בבית הקברות בסנהדריה נטמנו אם ובתה מכפר עציון צפורה אליאש ז"ל שנפטרה בעת לידה. היא אמנם נקברה בכפר עציון למרות שמזכיר המשק דאז התנגד בשל העובדה שלא היה במקום בית עלמין, תנאי מזג האוויר ביום פטירתה היו סוערים מאוד והמזכיר חיימוביץ חשש שחיות יחפרו את הקברים. לאחר מלחמת השחרור במסגרת הסכם שביתת הנשק עם עבדאללה מלך ירדן הגיע הרב גורן ז"ל (אז עדיין גורונצ'יק) לגוש בלווית מספר חיילים ופינה את החללים מהגוש וגם את שני הקברים של צפורה ע"ה ובנה. גופות השניים הועברו לבית העלמין בסנהדריה ואילו לגבי השאר הם הועברו להר הרצל. גילוי נאות. ציפרה הייתה חברה להכשרת "השומר הדתי" בסלבקוב שליד וורשא - ושל אימי מורתי דבורה ז"ל בפולין וחברתה הטובה ביותר.

    השבמחק
    תשובות
    1. צפורה אליאש ותינוקתה ע"ה קבורות יחדיו בבית העלמין שייח באדר ב' (חלקה טז שורה 3 קבר 7) ולא בסנהדריה. לאחרונה פקדתי את הקבר כמה פעמים, מכיון שבכוונתי לכתוב מאמר על הסיפור המיוחד שלה, אם יש בידך חומר אשמח לקבלו
      metsalem@gmail.com

      מחק
  6. לגבי רשימה מצויינת זו יש לציין:
    1. מה שכתב על בית העלמין הזמני בשמואל הנביא, שלא מוצאים אותו, לדעתי זו טעות והכוונה היא לבית העלמין שליד בית החולים שערי צדק הישן. ששם קברו ולאחר מכן העבירו את רוב הקברים. אבל עדיין קבורים שם הרב דושניסקי וד"ר וולך. בויקיפדיה יש ערך על בית עלמין זה.

    2. לגבי הנקברים בסנהדריה יש כמה רבנים כהרב קוק האח והרב טיקוצנסקי ועוד. בשנים האחרונות נהיה המקום לעליה לרגל לאחר קבורת הרב עובדיה יוסף במקום.

    השבמחק
  7. תודה על המחמאה.
    1. אני מתכוון לרחוב שמואל הנביא (בעיתון מכונה המקום "מחסני הגראז'ים לים המלח"). את בית העלמין שערי צדק אני מכיר היטב וזה לא זה. יש בידי עדויות מאנשים שזוכרים 3-4 קברים שם ברחוב שמואל הנביא, ועדין אני מתקשה לאתר עדויות או מסמכים שיסבירו מתי פונה ולהיכן. נראה שהיו סיבות טובות לעשות זאת בחשאי.
    2. יש שם חלקת רבנים שלמה, הרב אריה לוין ביקש במפגיע שלא להיקבר בה אלא ליד אשתו אותה קבר בסמוך לאנשי האצ"ל. בהזדמנות אכתוב על כך.
    כאנקדוטה אציין שהרב עובדיה קבור בשולי חלקת רבני המזרחי ולא הרחק מד"ר יוסף בורג. כל רבני פורת יוסף (הרבנים אבא שאול, צדקה, אטון) קבורים בחלקות רגילות ולא בחלקת רבנים או אפילו "דתיים".

    השבמחק
    תשובות
    1. א. מאוד מעניין, האם ידוע בבירור לפחות אדם אחד שנקבר שם והוא מזוהה בשם
      ב. בשנים האחרונות נבנתה שם קומה נוספת לקבורה בקומות כך שאי"ז מדוייק שכל מקומות הקבורה שם תפוסים.

      מחק
  8. תודה על הכתבה.
    כמי שנכח באירוע המתואר, וכקרוב משפחתה של הנפטרת הצדקת מלכה בת-ציון ז"ל (איזה שם בעל משמעות...) אין לי אלא להצטער שכך מתנהגים הממונים על הקבורה שם. זה המחיש את הצורך במנהג לבקש מחילה על קברו של הנפטר על ידי אנשי החברא-קדישא. במקרה זה, היה הכרח!!
    איציק שפירא-חיפה

    השבמחק
  9. הערה נוספת:
    בסמוך לקברו של הרב עובדיה, נמצא קברו החדש יחסית של מי שהיה רב בית החולים הדסה, הרב יעקב מן רקובסקי זצ"ל, שלמיטב ידיעתי היה הראשון לתואר "רב בית החולים". מחבר סדרת ספרי הלכה שו"ת וחידושים הנקראת "ארוכת בת עמי" ככיתוב בלוגו של בית החולים עצמו. יהי זכרו ברוך.

    השבמחק
  10. כתבה מרתקת מאת מומחה לבתי עלמין. ממש "דורש אל המתים"...

    השבמחק
  11. שוקי אתה תותח

    השבמחק
  12. יוסף אריה וייס14 בספטמבר 2017 בשעה 20:22

    רשומה מרתקת. אם כי מחובתי להעיר כי הדימוי ה'פשרני' של בית העלמין בעיני הציבור החרדי אינו מדוייק.
    בבית העלמין בסנהדריה קבורה, בין השאר, הרבנים פייגא מיננטשא אלתר - אשתו (השניה) של הרבי אברהם מרדכי אלתר מגור זצ"ל בעל ה"אמרי אמת" ואמו של הרבי מגור בעל ה'פני מנחם' - הגאון רבי פינחס מנחם אלתר זצ"ל.
    (הרבי עצמו נפטר בעיצומה של המלחמה, בסיון תש"ח, ולכן נקבר 'על תנאי' בחצר ישיבת שפת אמת, במטרה להעבירו לאחר שהמלחמה תסתיים להר הזיתים, שם רכש קודם לכן מערת קבורה. לימים, בשנת תשנ"ו, יקבר בצעד חריג לצידו בן זקוניו הרבי הפני מנחם). עם זאת, הרבנית עצמה שנפטרה כעשרים שנה לאחר מכן נקברה לצד הוריה בבית העלמין בסנהדריה.

    השבמחק
  13. היום זהו בית קברות חרדי חשוב מאוד, מאחר ונקברו בו רבו של הרב אלישיב, הידוע בכינויו הרב מטעפליק.גם אחד מהאדמורים המפורסמים נקבר בו האדמו"ר מרחמיסטיקווא,
    וכן קבורים בו הרה"ג רבי בן-ציון אבא-שאול והרה"ג רבי עובדיה יוסף.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.