יום שישי, 10 בנובמבר 2017

'חלוצים עברתם לפני אחיכם': שירי ראשון לציון של נפתלי הרץ אימבר

מאת אליהו הכהן

נפתלי הרץ אימבר בארץ ישראל (אוסף שבדרון; הספרייה הלאומית)

הפרקים הקודמים על שירת ראשון לציון

'הֶאָח, רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן': השיר העברי המקורי הראשון (א) 
'הֶאָח, רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן': השיר העברי המקורי הראשון (ב)
'אֵלֶיךָ אָבִינוּ': תפילה לשלום הנדיב הידוע



נפתלי הרץ אימבר (1909-1856) מוכר, ובדין, בעיקר כמחבר ההמנון הלאומי 'התקווה', אך בכך לא מתמצה תרומתו לזמר העברי. שלושה שירים, דומים אך שונים, הוא חיבר על המושבה ראשון לציון בתקופת העלייה הראשונה, ושלושתם נשאו בשלבים שונים את אותו שם: 'ראשון לציון', מה שהִקְשה על ההבחנה ביניהם. הנה הם, שירים לא-מוכרים אלה, על פי סדר כתיבתם.

א. החלוצים (1886)

השיר הראשון שכתב אימבר על ראשון לציון נדפס לראשונה במאי 1886, בעיתון הירושלמי חבצלת, בעריכתו של ישראל דב פרומקין. השיר, שנשא את הכותרת 'החלוצים', כלל לא פחות מעשרים בתים!




 'החלוצים', חבצלת, 7 במאי 1886, עמ' 251-249

ייחודו ההיסטורי של שיר עמוס-מליצות זה, הוא שבפעם הראשונה, למיטב ידיעתי, נעשה בשירת הארץ שימוש בשם 'חלוצים', כדי לתאר בו את המתיישבים החדשים בארץ ישראל. זכות ראשונים זו נפלה בחלקו של אימבר!


כרטיס משתתף בקונגרס הציוני השישי, בזל 1903 ('קונגרס אוגנדה'), בעיצובו של אמיל רנצנהופר

חודש לפני כן פרסם אימבר באותו עיתון מאמר בהמשכים בשם 'ראשון לציון' (9 באפריל 1886, עמ' 232-230; 30 באפריל, עמ' 239), ובו תיאר את רשמיו והתפעלותו מהמושבה, שנוסדה בסך הכול ארבע שנים קודם לכן (1882). השוואה בין תוכן המאמר לבין בתי השיר מצביעה על כך שהשיר אינו אלא עיצוב פואטי של עיקרי המאמר.

כעבור חודשים ספורים שב אימבר והדפיס את השיר בספר שיריו הראשון, ספר ברקאי, שנדפס בירושלים בשנת תרמ"ו (1886). אימבר שינה את הכותרת וערך בשיר שינויים סגנוניים, אך שמר על מסגרתו הבסיסית. בחתימת השיר ציין אימבר כי הוא נכתב ביפו בשנת תרמ"ו.

שיר זה לא הולחן, אך ניכר בו כי נכתב מלכתחילה כהמנון למושבה, שאימבר התגורר בה פרקי זמן משתנים בין השנים 1887-1884. אימבר נהג לחבר שירי המנון למושבות רבות, עד כי ניתן כמעט לשרטט על פי שיריו את מפת ההתיישבות החדשה בארץ בעשור הראשון של העלייה הראשונה. לבד מראשון לציון הוא ייחד שירים גם למקווה ישראל, לפתח תקווה, לעקרון, לגדרה, למשמר הירדן (שני שירים) ולראש פינה.


ברקאי, ירושלים תרמ"ו, עמ' 23-19

ב. ראשון לציון (1886)

השיר השני של אימבר על ראשון לציון כולל שישה בתים כפולים שמסתיימים בפזמון חוזר. זהו היחיד מבין שירי ראשון לציון של אימבר שהולחן והושר. לפי מועד ההלחנה אפשר לקבוע כי גם שיר זה נכתב בשנת תרמ"ו, אף כי מועד פרסומו הראשון בדפוס הוא ב-1907. משום מה לא נדפס שיר זה באף אחד מספרי שיריו של אימבר וגם לא באסופות מאוחרות של כתביו ושיריו (רבי בנימין [עורך], נפתלי הרץ אימבר, כתבים, תרפ"ט; דב סדן [עורך], כל שירי נפתלי הרץ אימבר, הוצאת מרדכי ניומן, תל אביב 1950). 

ניתן לשער כי לצורך הלחנת השיר נטל אימבר את שירו הראשון על המושבה, תמצת את תוכנו, שיפר את סגנונו וצמצם את ממדיו לכדי מחצית. בפועל, הוא כתב נוסח חדש לחלוטין, שעשה שימוש בביטויים שהיו כבר בשיר הראשון. וכך לקח אימבר את השורה 'אחי, לחמתם גם עוד תילחמו', ובשינוי קל שיבץ אותה בשיר החדש כפזמון חוזר, שמושר אחרי כל בית כפול: 'לָחַמְנוּ, לָחַמְנוּ וְעוֹד נִלָּחֵמָה, בְּיֶשַׁע עֶלְיוֹן יָדֵנוּ רוֹמֵמָה'. 


שיר זה, כמו 'האח, ראשון לציון' ו'תפילה לשלום הנדיב' שחיבר הנער אריה שליט באותה שנה, ובהם עסקנו ברשימות קודמות, נוגן והושר בערבי הזמר שהתקיימו בביתם של יוסף וברתה פיינברג. שני בני הזוג היטיבו לנגן על ה'פיאנו' אך במיוחד הקסימו את אימבר צלילי נגינתה של ברתה ('ברתיושה'). בתום חליבת הפרות, לאחר שירד הערב על המושבה, נהגה ברתה להתיישב ליד הפסנתר, וכשהיא מוקפת בצעירי המושבה הנעימה בנגינתה על קלידי הפסנתר את ביצועי הבכורה של השירים החדשים שהלחין ליאון איגלי. הדי הצלילים הגיעו כמעט אל כל בית במושבה הקטנה, שתושביה המעטים היו גאים בכך שהשירה הארץ-ישראלית החדשה עושה את צעדיה הראשונים אצלם, בראשון לציון.

גם כאן, מורכבותו המוזיקלית של הלחן גרמה לכך שברבות הימים הוא נשכח. צלילי השיר לא נחשפו עד כה והוא מעולם לא הוקלט או שודר, למעט הקלטה פרטית אחת ויחידה שערכתי ב-1975 ובה תיעדתי את צלילי השיר מפי מיודענו זרובבל חביב, יליד ראשון לציון (1894), שאת קולו שמענו בהקלטת ה'תפילה לשלום הנדיב'. למרות גילו המופלג הפליא זרובבל לזכור את הלחנים השונים של כל בתי השיר. זו הייתה 'הקלטת הצלה' של ממש, שברגע האחרון הצילה שיר זמר ארץ-ישראלי חלוצי מהיעלמות ושקיעה בתהום הנשייה.

זרובבל חביב בימי לימודיו בגימנסיה הרצליה. צילום סטודיו של אברהם סוסקין
(באדיבות בתו, תרצה חביב גרין)
הנה היא ההקלטה:



ג. ראשון לציון (1900)

שירו השלישי של אימבר על ראשון לציון, שנדפס לראשונה בשנת 1900, נפתח במילים: 'דִרְכוּ דִרְכוּ בַּגִּתּוֹת, הֵידָד אַחַי הָנֶּאֱהָבִים'. הוא כולל ארבעה בתים כפולים, שכל אחד מהם מסתיים בהכרזה 'הידד, הידד, הידד'. בכותרת המשנה של השיר נכתב: 'בעת בצרו האיכרים שם [בראשון לציון] ראשונה ענביהם לדרוך בגת'. ואכן, שיר זה שונה מקודמיו, גם בתוכנו וגם בסגנונו. עיקרו עידוד בוצרי הענבים בכרמים והמרצת העובדים בתעשיית היין החדשה, וניכר בו שנכתב בהשפעת פתיחתו של יקב הברון בראשון לציון בשנת 1889. 

השיר כונס על ידי אֵחיו של המחבר, מרדכי ושמריהו אימבר, ונדפס בספר שיריו השני, ברקאי (החדש), שנדפס בזלוצ'וב, עיירת הולדתו של אימבר, בשנת תר"ס. שיר זה לא הולחן מעולם. 

גורלו של ספר זה לא שפר עליו. רוב עותקיו עלו באש בשריפה שפרצה בזלוצ'וב. העיד על כך אחיו, שמריהו: 'אך יצא הספר מבית הדפוס, ונשלחו להמנוח [אימבר] רק כמאתיים טופס מן האלף אשר נדפסו, והנה פרצה דליקה נוראה בעירנו זלוצ'וב, ותשרוף שליש מהעיר, גם בית אחינו ויתר הטפסים עלו על המוקד' (סדן, כל שירי נפתלי הרץ אימבר, 1950, עמ' 24). העותק שברשותי הובא ארצה על ידי הסופר יהושע רדלר-פלדמן (ר' בנימין), שעלה ארצה בשנת 1907.

ברקאי (החדש), זלוצו'ב תר"ס, עמ' 147-145

ד. הרהורי סיום 

דרך מוזיקלית ארוכה עשינו ברשימות שהובאו כאן על שירי ראשון לציון הראשונים. תיארנו שלושה מביכורי הזמר העברי בארץ ישראל שהולחנו בשנת 1886 על ידי המלחין הלא-ידוע ליאון איגלי: שני שיריו של אריה יום-טוב ליפמן שליט, 'האח ראשון לציון' ו'תפילה לשלום הנדיב' ('אליך אבינו'), ושירו של נפתלי הרץ אימבר 'ראשון לציון'.

אלה היו שלושת השירים הראשונים בזמר העברי שגם מילותיהם וגם לחנם חוברו על אדמת הארץ. אין הם עוסקים, כמו רוב שירי העלייה הראשונה, בהבעת כיסופים לציון ובהתרפקות עליה ממרחקים, אלא מתארים, לראשונה, מושבה ארץ ישראלית שבה התגוררו היוצרים עצמם. זאת ועוד, לראשונה הוקדש שיר זמר עברי לאישיות המרכזית שתמכה באיכרי המושבה ובמפעל היישובי כולו – הנדיב הידוע.

לחנים ראשונים אלה היו ניסיון בתולי של יוצר – שככל הידוע לנו לא התנסה לפני כן בהלחנה – לעצב בסגנון ייחודי משלו מנגינות ראשונות לטקסטים חדשים של שירים עבריים. כמי שידע פרק באריות אופראיות מכאן ובפרקי חזנות מכאן, ניתן למצוא בלחניו של איגלי רמזים לנוסחי תפילה, כמו גם לרצ'יטטיבים של קטעי אופרה, אך באופן כללי סגנונו היה נטול צביון אחיד ומוגדר ולא הייתה לו המשכיות. לפיכך, כשם שהבליח וזרח אורו, כך שקע ונעלם.

גם אם טרם הדהד בלחנים אלה צליל ארץ-ישראלי אופייני חדש, הרי שבחינת קורותיה של שירת הארץ מזכה אותם בכתר של חלוצי המחנה. הם הינם ראשית צמיחת זמרתנו המקורית.

נפתלי הרץ אימבר בערוב ימיו בארה"ב. על הגלויה מתנוססת חתימתו (אוסף שבדרון; הספריה הלאומית)

תגובה 1:

  1. השיר המוקלט יוצא מן הכלל - כל הכבוד שהצלחת להציל אותו. כששומעים אותו אפשר להבין איך נבחר דווקא שיר של אימבר להימנון. יש בשיר שלו תמהיל מאוזן של ראיה מפוכחת של הקשיים, הכרת הארץ ויושביה, קריאה להילחם - אך לא בחרב אלא בכלים חקלאיים, נימה דתית, אופטימיות, מחשבה על הכלל.

    מעניין גם שהשיר הראשון מכיל כמה מוטיבים שמופיעים שוב בשיר "הוי ארצי מולדתי" של טשרניחובסקי, שנכתב כמעט חמישים שנה אחר כך. כך למשל: "סילונים, סרפד, קימוש, חוחים" - ארבעה מיני קוצים בשיר של אימבר, לעומת "השמיר, השית" - שני מיני קוצים בשיר של טשרניחובסקי. אבל בעוד שהשיר של אימבר אופטימי ומניע לפעולה, נראה שהשיר של טשרניחובסקי חוזר רק על המאפיינים הקשים של הארץ, אבל הארץ אצלו ריקה מאדם, ואין לו את האופטימיות וההנעה לפעולה הקיימים אצל אימבר.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.