יום רביעי, 7 בפברואר 2018

פינת ההלכה: דיני עובדת זרה

(אופק: כח אדם וסיעוד)

בימים אלה, שבהם מגרשת ממשלת ישראל באכזריות חסרת הבחנה פליטים אפריקנים מסודן ואריתריאה שמצאו כאן מקלט, אל 'מדינה שלישית' שאסור להגיד את שמה, שם צפויים להם ייסורי גיהינום, מה טוב מלהתנחם בספר שכולו נופת צופים, דברי חכמה ומוסר יהודי צרוף.

תלמיד חכמים משועמם ושמו רחמים פנחסי פרסם זה לא מכבר (תשע"ז) ספר, ושמו 'הנחמד' הוא יעבדוך עמים: קובץ דינים בענייני גויים ועובדים זרים. זהו ספר הזוי מכל צד שהופכים אותו, וכבר מכותרתו – המבוססת על ברכת יצחק ליעקב 'יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים' (בראשית, כז 29) אפשר להבחין במגמתו הגזענית, ומי עובד כאן בשביל מי. השם 'עובדים זרים', לשיטת המחבר, אינו מקרי, משום שהוא נושא עמו גם אסוציאציה ישירה למושג ההלכתי 'עבודה זרה'.

ד"ר ניתאי שנאן, שהפך בספר והפך בו, הביא בפניי כמה מרגליות נאות מתוכו, שמראות כי תורת חיים היא תורתנו הקדושה, וצדק הרב יצחק יוסף כשאמר בשבוע שעבר כי בתי המשפט הישראליים, שאינם דנים על פי ההלכה, גרועים מערכאות של גויים.


כבר בהקדמה לספר הבהיר המחבר את מטרתו:


בדמיונו של המחבר, עובדים זרים, ובעיקר עובדות, הן בראש ובראשונה בעיה סקסואלית, וצריך להיזהר מייחוד עמן ומ'נגיעה בערווה', שמקורם, לדעתו, ב'חוסר ידיעה ואי שימת לב'. ברור לגמרי, הרי מי שנכשל בנגיעה בערוות עובדת זרה עושה את זה אך ורק מחוסר תשומת לב...

ואם ביחסי מין עסקינן, מה דינו של מי ש'נתפש עם שפחתו' (לשון נקייה ל'עובדת זרה')?


ובכן זה הדין: 'מוכרים אותה' (איפה? בשוק העבדים?), ואת הפדיון מחלקים לעניים יהודים, ומלקין אותו (מי אמור להוציא את הדין לפועל? באיזו רצועה? כמה מלקות? – סתם המחבר ולא פירש), ומגלחים את שערו (ואם הוא קרח, מה דינו?), ובנוסף ינודה הזנאי לחודש ימים.

הנה עוד כמה שורות מן ההקדמה:


מה שמצא חן בעיניי בקטע זה הוא השילוב של פתגם שׁוּק בתוך ספר הלכתי. 'שהרי אמרו אין אמונה בגוי אפילו ארבעים שנה בקבר' – מי אמר? היכן?

האמרה 'אין אמונה בעובד כוכבים' מקורה בתלמוד הבבלי (חולין, קלג ב; ורש"י שם: 'אין ישראל רגילין להאמין בהם'), אבל החלק של 'ארבעים שנה בקבר' מקורו בפתגמים עממיים שנפוצו בקרב יהודי ארצות האסלאם (ראו במאמרה של גלית חזן-רוקם, 'לחקר הפתגם העממי היהודי', תרביץ, נא, תשמ"ב, עמ' 292-281).

הנה עוד כמה סעיפים הזויים מהספר:


הסעיף הראשון, האוסר לשים מאכלים מתחת למיטה מפני 'רוח רעה' (מי בכלל שם אוכל מתחת למיטה?), מושפע מאמירה פולקלורית של חז"ל, שהתגלגלה לספרות ההלכה, על נחשים שעשויים לירוק את ארסם במים מגולים שמאוכסנים מתחת למיטה ועל שדים ורוחות שמלכותם בלילה. גם הציפורניים הגזוזות זכו במרוצת הדורות למעמד מאגי ולמקור סכנה נורא לאדם בכלל ולנשים מעוברות בפרט. אז נשים יהודיות בהריון, שימו לב לא לדרוך על ציפורניים של גויים...

אבל המחבר לא תקוע בימי הביניים. גם הוא שמע על טלוויזיה ואינטרנט, שאותם אסור לספק לעובדים הזרים:


ומה אם חס וחלילה עובד זר נוטה למות, או נניח טובע בים? אין חובה להצילו אלא רק לאלה שתפקידם לכך...


המחבר שינן היטב את הנאמר במסכת עבודה זרה בתלמוד הבבלי ומאות שנות פסיקה הלכתית בארצות הגולה, ובתמימות של עם הארץ מיישם את תלמודו במציאות המודרנית של מדינת ישראל. הנה מה שיש לו לומר על מיילדת או מינקת גויה, שמטבעה כל רצונה הוא אך ורק לרצוח תינוקות של יהודים:


בשביל התרגיל הבה נחליף את המילה 'גויה' ב'יהודייה', וההפך, ונגלה שהעולם מלא באנטישמים...

באדיבותו מתיר המחבר ל'ממשלת ישראל' לקבל תמיכה מ'ממשלת גויים', אבל אם 'שר גוי' נותן ממון לישראל, יש להעבירו לגויים אחרים, אבל בסתר, 'כדי שלא ישמע השר'... באיזה עולם חי המחבר הזה?


באופן כללי, אסור ליהודים לייצר או למכור צלבים ('צורות שתי וערב'), גם לא עבור נוצרים, אבל צלבים מכסף, זהב או יהלומים (!) – בזה אפשר להקל... מצד אחר, חס וחלילה שהעובדים הזרים יביאו לחדרם צלבים או 'אילן' (הכוונה כנראה לעץ חג המולד), או 'חמה ולבנה' (הרי הם עובדי כוכבים, לא?), או אשה מינקת את בנה (מן הסתם ציורים של מרים ובנה ישו).


ומה קורה כאשר הגוי מת? כאן מרחיב המחבר את יריעות אוהלו גם אל הרפורמים הרשעים:


המחבר מסתמך (הערה רעט) על השולחן ערוך, שחובר במאה ה-16, יותר ממאתיים שנה לפני שנולד ונקבר הרפורמי הראשון.

ובחזרה לשם הספר יעבדוך עמים, ובו גם נסיים.

כותרת זו הזכירה לי דברים שרשם הפילוסוף שלמה מימון בזיכרונותיו, עת נזכר באפיזודה משעשעת-מביכה שאירעה בילדותו, בעיירה ליטאית נידחת, בשנות החמישים  של המאה ה-18:

חיי שלמה מימון, תרגם מגרמנית: י"ל ברוך, מסדה, תשי"ג, עמ' 68


30 comments:

  1. שני הערות.

    א. אתה הופך "נגיעה בערוה" ל-"נגיעה בערוה של עובדת זרה". המושג נגיעה בערוה פירושו נגיעה באשה שנקראת ערוה לגבר ובגדול זה כל אשה נשואה. אני אגב לא בטוח שגויה מוגדרת ערוה אבל ברור שזו כוונת הכותב.

    ב. מרוב בורותך אתה מפספס גזענות שנגדה באת למחות. אתה מביא את הכותב שאומר שצריך להיזהר שמעוברת לא תדרוך על ציפורני גוי ולהיזהר מאוכל שגוי ישן עליו. אתה לא מבין שכוונתו היא שמכיוון שמקובל שצריך להיזהר מיהודי, אז מגוי לא חייבים להיזהר כמו מיהודי אבל יש אומרים שגם מגוי צריך ואשה מעוברת תיזהר אף מגוי. הגזענות פה היא שגוי אין לו גין אדם ולכן הוא לא מטמא. היהודי חשוב יותר ולכן יש לו דיני טומאה.

    השבמחק
  2. ויבוא הפליט ויגד7 בפברואר 2018 בשעה 23:09

    "מגרשת ממשלת ישראל באכזריות חסרת הבחנה פליטים אפריקנים מסודן ואריתריאה שמצאו כאן מקלט"
    באמת? פליטים? אז ככה, כל מי שמגורש אינו נחשב פליט לפי אף קריטריון בינלאומי. רובם הגדול של הבאים הללו (שבאים בדרך של הסתננות ושמם הנאה להם "מסתננים") באים כדי לעבוד, בעיקר כי לא הצליחו להגיע לאירופה. אז נכון. קשה להם במקומותיהם, אבל זו לא סיבה בשום מדינה לפתוח את השערים ללא הבחנה. ואגב, בדרכם לישראל הם עברו לפחות מדינה אחת שבה יכלו לבקש מקלט ללא סכנה לחייהם, אבל הם בחרו להחליט היכן הם רוצים להיות "פליטים".
    מסתננים מדרפור לא מגרשים. יודע למה? כי לא מדובר ב"אכזריות חסרת הבחנה" כלשונך הזהב כי אם בגירוש תוך הבחנה.
    אגב, המדינה 'שאסור להגיד את שמה' כפי שטרחת שטרחת לכתוב במרכאות, היא רואנדה שנחשבת לאחת המדיינות הבטוחות באפריקה. ייסורי הגהינום מחכים לא שם כי אם בלוב, שדרכה מנסים חלק מהמגורשים את מזלם בשנית (בכסף שקבלו מישראל עבור התאקלמות במקומם החדש) ומבקשים להגיע לאירופה.
    בשלוש השנים האחרונות גירשו גם למעלה מ 4000 מסתננים מאוקראינה וגיאורגיה. זה לא מפריע לך כנראה. זה לא מביא צילומים 'סקסיים'.
    מתוך כ 14,000 בקשות למקלט נבדקו כמחצית ורק בודדים הוכרו כפליטים הזכאים למקלט. השאר הינם מהגרי עבודה לכל דבר. אגב, כל אלו שהגישו בקשה שעדיין לא נבדקה לא מופעלים נגדם הליכי גירוש עד לסיום הבדיקה בעניינם. כ 30,000 מסתננים אחרים, ואולי יותר, לא טרחו כלל להגיש בקשה למקלט, והם יודעים היטב למה. ברור להם שאינם זכאים למקלט ועדיף להם להשאר מתחת לרדאר מאשר למסור את פרטיהם מרצון לרשויות.
    בקיצור, אם אתה חושב שמדינת ישראל צריכה פשוט לפתוח את גבולותיה לכל מי שבא לו, אז תציע שיבטלו כליל את רשויות ההגירה והפיקוח על הגבולות. אל תספר לנו סיפורים על "פליטים".
    אבל מה, אין לעמת שמאלן עם עובדות. לא, זה לא מבלבל אותו. זה פשוט חסר תוחלת (וגם אם אותו שמאלן יכול בעת ובעונה אחת להיות גם היסטוריון מחונן).

    השבמחק
    תשובות
    1. אין צורך להתעלם מהעובדות. צריך רק לסנן מהן את החלק שאינו מתאים לטענותיך.

      "רק בודדים הוכרו כפליטים הזכאים למקלט"; במדינות אירופה, כ 30% ממבקשי ההכרה מוכרים כפליטים. בארץ - עשירית האחוז. קודם לא מכירים בהם כפליטים בהוראה גורפת מלמעלה ואח"כ טוענים שהם לא הוכרו כפליטים. בנוסף, אם אינם פליטים, מדוע לא ניתן להחזירם לארצות מוצאם?

      "רואנדה מדינה בטוחה". כבר עזבו בעבר אפריקאים לרואנדה, במסגרת הפינוי מרצון. מהם רק שבעה נותרו שם ומצבם אינו מזהיר בלשון המעטה. הם גם חיים ללא המסמכים שנלקחו מהם. אם זו מדינה שאפשר להתקיים בה, היכן כל הקודמים? מדוע בחרו לעזוב מקום טוב ובטוח ולשוב לצאת למסעי נדודים רבי סכנות?

      "גירשו גם למעלה מ 4000 מסתננים מאוקראינה וגיאורגיה"; בארץ מצויים עשרות אלפים מהגרי עבודה בלתי חוקיים בהירי עור. (לפי אחת הגרסאות, למעלה ממאה אלף).מהם שתוקף אשרת העבודה שלהם פג ומהם שנכנסו כתיירים. הם בודאי אינם פליטים ובהחזרתם לארצות מוצאם אין עבורם שום סיכון, פרט לחזרה למצבם הקודם. בבעיה זו לא נעשה שום טיפול אמיתי (מספר הנוספים השנתי לפחות כמספר המגורשים). כן אין החזרתם כרוכה בתשלום 'דמי העברה'.
      טיפול שורש נעשה רק בכהי העור, למרות שהם, (אולי?), פליטים. הם ורק הם, הוגדרו בפי שרה בממשלה "סרטן".
      את המסקנות יסיק כל אחד (שמאלי או ימני) לעצמו.

      מחק
    2. מצטרף לכל מילה, חבל שפרופסור אסף מביע דעה על גבול הפוליטי. נשאר רק לשאןל אם מר אסף גם מוכן שחצי מדיירי הבנין שלו יהיו עובדים מסכנים מאריתראה. לחילופין, האם הוא מתכונן לעבור לדרום ת"א כדי לנחם את ה"פליטים המורשים באכזריות".
      פרופ' אסף, ההנאה שלי מהבלוג שלך עומדת ביחס הפוך לדעה שלך בעינייני העובדים הזרים.
      דינם לעזזוב את הארץ - ברגישות ונחישות.

      מחק
  3. א. "ערווה" בלשון חז"ל - אישה האסורה לו. ראה למשל בבלי בתחילת יבמות. איסור נגיעה בערווה אין משמעו איסור לגעת באיברי המין של האישה. חזקה על כל חוקר יהדות שיידע דבר זה ובוודאי כשגגה היא שיצאה מלפני השליט.

    ב. בנוגע לקבורת יהודים רפורמים: השו"ע המובא שם פוסק כי "אין קוברין רשע אצל צדיק". אפשר לדון בנוגע לקביעה כי רפורמי נחשב רשע ואורתודוקסי נחשב צדיק, אולם אינני רואה איך רלוונטית העובדה שהספר נכתב מאתיים שנה לפני שנולד הרפורמי הראשון.

    ג. הדין של "מלקין אותו" נאמר אינספור פעמים בספרות ההלכה, וברור שאין צריך לציין בכל אחד מהמקומות הללו כמה מלקות ובאיזו רצועה. לשם כך יש דיני מלקות. בספר יש מספיק נקודות מטופשות, כך שלא ברור שצריכים לחפור בכוח ולמצוא קושיות מפוקפקות.

    ד. לא זכיתי להבין מה כל כך משעשע בהבחנה בין האיסור למכור לגוי אביזרי פולחן, להיתר למכור אביזרי קישוט (ומכאן החלוקה בין צלבי עץ לצלבי זהב - הבחנה המוזכרת בטקסט המקורי שזכתה להתעלמות בטקסט המלגלג).

    השבמחק
    תשובות
    1. ההבדל בין צלב רגיל לצלב מזהב והיהלומים נובע מזהות היצרנים
      תכשיטנים חרדים מייצרים צלבי זהב והיהלומים ללא מגבלה כי הרווח בצידו ברור
      ודי למבין

      מחק
    2. תכשיטנים חרדים מייצרים רק צלבי זהב ויהלומים, או גם תכשיטים אחרים? מה זה "ללא הגבלה"? כל הצלבים מיוצרים על ידי חרדים?
      אם ייצור תכשיטים אינו נחשב לאביזרי פולחן, מדוע שלא ייצרו אותם?
      מה שקוסם לך הוא השידוך בין שתי מילים קריטיות: "חרדים" ו"רווח בצידו ברור". יפה לך. אגב, אתה עובד בהתנדבות?

      מחק
  4. האם אסור לגעת בערוותה של העובדת הזרה (כלומרת של עובדת העבודה הזרה, עובדת הכוכבים והמזלות)?
    או שמא האיסור הוא רק של העובדת הזרה לגעת בערוותו של המטופל הגריאטרי?
    צ"ע

    השבמחק
  5. האם אדוני רומז שבג"צ נתן הכשר לממשלה שמגרשת באכזריות חסרת הבחנה פליטים אפריקנים מסודן ואריתריאה שמצאו כאן מקלט, אל 'מדינה שלישית' שאסור להגיד את שמה, שם צפויים להם ייסורי גיהינום?
    האם אתה יודע משהו ששופטי בג"ץ אינם יודעים?
    או שחלילה, פסקי בג"צ מתקבלים רק כשהם מתאימים לדעתך?

    השבמחק
    תשובות
    1. זה שבג"ץ לא אסר על איזה מעשה לא אומר שהוא חוקי (ובוודאי לא שהוא מוסרי), אלא רק שהשופטים לא מצאו עילת התערבות (או מפחדים למצוא כזה עקב איומים של פוליטיקאים לקצץ בסמכויות בתי-המשפט).

      מחק
  6. מעניין שרוב המגיבים כאן נסערים מעמדתי בעניין הפליטים /מסתננים. הבה נסכים שזכותו של כל אחד לדעה משלו בסוגייה זו. אבל הפוסט, עם כל הכבוד, הוקדש לעניין אחר לגמרי: ספר הזוי שמתיימר לפסוק הלכה בשאלות של עובדים זרים - יהיו פליטים או מסתנני עבודה. נא להתייחס לספר ולא להשקפת העולם הפרטית שלי.

    השבמחק
    תשובות
    1. גירוש המהגרים הוא כלימה על מדינת ישראל
      ושום פרשנות לא תכפר על כך.
      מדובר בכמה עשרות אלפים בלבד שהגיעו לישראל
      בגלל שלא תקצבו גדר בדרום
      לקלוט כמה עשרות אלפים שהם חצי אחוז מאזרחי המדינה זה פשוט מאוד
      הם עובדים הגונים יודעי תנ"ך בזכות לימודי המיסיון
      בעלי השכלה

      מחק
    2. צודק אבל אי אפשר להתעלם מההשפעה שיש לדעתך, ככותב בלוג מענין וכאיש אקדמיה.
      אם אתה מבקש התיחסות לגופם של דברים, אל תציין את עמדתך הפרטית גם אתה.

      מחק
    3. מישהו חישב כמה אחוז יהיו פליטים מסכנים אלה לאחר הפעלת איחוד המשפחות, שהיא תמיד בישראל? לכל אחד יש לפחות 5 קרובים, ולכל קרוב עוד 5. עשו חשבון...

      מחק
  7. ימחל לי הכותב, אבל לו הייתי במקומו הייתי מוחק את הפוסט, כיוון שלפני שקראתי את הפוסט חשבתי לתומי שהכותב מכיר קצת יותר את ההלכה ואת דרכי הביטוי הספרותיים שלה ועכשיו ערוותו נחשפת ברבים. ואם באנו ללעוג לכתיבה הלכתית בגלל פערי המשמעויות ופערי לשון ופערי תיווך לביצוע, לא צריך ללכת רחוק וניתן לכתוב פוסטים לעגנים כהנה וכהנה גם על ביטויים שונים שמופיעים כבר בגמרא הקדושה ובמדרשים וכו. תכלס, ימחל לי בעל העונ"ש אבל הפעם הוא העניש את עצמו בלבד, וחוץ מזה, מדובר בספר ישן וותיק וגם יפה שאולי יצא עכשיו במהדורה חדשה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אולי אני לא מכיר מספיק טוב את דרכי הביטוי הספרותיים של ההלכה (זה קצת מזכיר לי את ה'הסברים' בשקל שהיה מנפק בניזרי אחרי כל 'יציאה' של הרב עובדיה יוסף, שהחילוניים לא מבינים את דרכי הביטוי ואת לשון ההלכה וכו'), אבל אני די בטוח שרבני ישיבת וולוז'ין לא היו מעניקים הסכמה לספר כזה, ודי לחכימא ברמיזא.

      מחק
    2. לא צריך רמז אפשר לכתוב גלויות. בכל מקרה, חושבני שאין כיוון נכון לקחת אליו את הדיון. כל אחד יכול כיום להיכנס לראשו של כל אדם שהלך לעולמו ולהתחייב בשמו מה הוא היה אומר ובטח אדם שהלך לעולמו ב 1893. כבר כשהייתי ילד הייתי מתבקש להתייחס לטענה שהנצי"ב לבטח היה חרדי אגודאי לו היה חי כיום. לדעתי אלו שטויות אבל המקלדת סופגת הכל.

      מחק
    3. במחילה, את המושג הבסיסי "ערוה" לא הבנת כלל. "ערוה" בהקשר זה איננה איבר בגוף האדם אלא אשה האסורה על גבר מסוים. בברכת הקידושין אומרים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על העריות", כלומר, ציוונו על נשים אסורות ומותרות לנישואין. יש גם "ערוה מדאורייתא" ו"ערוה מדרבנן", יש "שניות לעריות", מעניין לאילו מסקנות מרחיקות לכת היית מגיע לו נתקלת בלשונות אלה...
      העובדה שאינך מכיר בטעותך אינה מוסיפה לך הגינות וכבוד.

      מחק
  8. יסלחו לי - אך מוטב שלא יסלחו ( אני מוותר על סליחתם מראש ובדיעבד) - המגיבים הנעלבים והנסערים, אם אתמוך בעמדתו של דוד אסף. גירוש הפליטים - אכן, פליטים, נרדפים, ושום 'כיבוס מילים' לא יטשטש זאת - לארצות שבהן חייהם תחת איום מתמיד - ושוב: 'כיבוס מילים' בעניין זה, שוויו כקליפת השום - גירוש זה הוא חרפה, כתם על מדינת ישראל וגם על כל מטהרי השרץ בק"ן טעמים.הכתם לא יימחה. אשר לספר ה'הלכתי' המופרך, שבו דן המאמר,ו בצדק, בדרך ביקורתית ואירונית: לצערי,עמדות כגון אלה שהספר משופע בהן רווחות בציבור - הדתי והדתי-למצה, וגם החילוני והכאילו-חילוני - הרבה יותר מכפי שאנחנו משערים, אם כי בהתנסחויות שונות. וכידוע,למי שמעוניין לדעת,יש מי שמעודד ומטפח את העמדות האלה בלי הפסקה: גורמים ממשלתיים,רשתות חינוך מסוימות והרבה מאוד רבנים 'מכובדים' שמשכורתם הלא-זעירה נשענת על כספי המסים של כולנו. ומה לנו כי נלין? מי שחוזר וקורא כמה מאמרות השפר של מרן עובדיה מוצא שם גישה מזלזלת ולעגנית כלפי 'גויים', כלפי נשים, כלפי יהודים שאינם אורתודוקסים, ויודע שההבלים האלה התקבלו כדברי אלוהים חיים. ולכך נוסיף את הצהרותיהם של רבני העיר צפת, התנחלות עלי ועוד התנחלויות, וכמה רבנים בכירים בצה"ל, בעבר ובהווה. האמנם עלינו - וייתכן מאוד שאנחנו במיעוט - לעבור על כל זה בשתיקה? לצערי, השתיקה הולכת ומתעצמת, ולא רק מכתימה את חיינו בהווה, אלא מציבה כמה סימני שאלה על חיינו בעתיד.

    השבמחק
  9. במקום להתלהם ניתן לערוך סקר פשוט (לא משנה כרגע מי יממן אותו), ובו יישאלו עובדים זרים במדינת ישראל על היחס שהם מקבלים מהמעסיק שלהם ונבדוק אם יש מתאם בין מידת דתיות של המעסיק וכו למידת הסיפוק של העובד. מעניין מה תהיינה התוצאות. ואת כל המקטרגים נשאל, מתי בפעם האחרונה לקחתם טרמפ עובד זר או מסתנן ברכב שלכם מתל אביב לירושלים או להיפך?? רק אחרי שתעשו את זה תזמינו עובדים זרים לגור בסלון של אחרים. תמיד קל לקיים מצוות על חשבון הזולת. אני לפחות נקי: כשגרנו בכפר דרום עובדים זרים היו נוסעים אתי בקביעות בטרמפ לנווה דקלים לסידורים שלהם.

    השבמחק
  10. "בימים אלה, שבהם מגרשת ממשלת ישראל באכזריות חסרת הבחנה פליטים אפריקנים מסודן ואריתריאה שמצאו כאן מקלט, אל 'מדינה שלישית' שאסור להגיד את שמה, שם צפויים להם ייסורי גיהינום, מה טוב מלהתנחם..."
    סליחה? ישראל "מגרשת" (משכנעת לצאת מהארץ) לא פליטים אלא מחפשי עבודה. זאת כדי שתוכל להמשיך ולכתוב "כל דבר הנוגע ליהודים בפרט ועניני מדינה..." שאחרת לא תהיה זאת מדינת היהודים. לידיעתך, לפי הגדרת האו"ם המדינה החייבת לתת מקלט לפליטים (ורובם המוחלט של האפריקנים אינם כאלה) היא המדינה שגבולותיה חופפים למדינה ממנה הפליטים באו, וכידוע אין לנו גבול משותף עם אריתריאה או סודן. למצרים יש.

    השבמחק
  11. מעניין מי כתב את ההסכמות לספר? (אני מניח שיש)

    השבמחק
    תשובות
    1. המחבר קיבל המלצה מהרב הראשי יצחק יוסף ומאברהם דיין, ראש בית המדרש שערי דוד בשכונת רמת שלמה, שמעיד עליו שהוא מבאי בית המדרש הקבועים.

      מחק
    2. הקטעים המובאים מהספר הינם תולדה ישירה של אמונה פגנית. לא עולה על דעתי שמי מחבריי חובשי הכיפה, ויש לי כמה עשרות כאלה, לא יתיחס לספר ולהוראותיו כעבודה זרה. הכותב והמגינים עליו הינם עובדי אלילים ברמה הכי בסיסית שאני מכיר: משטתחים על קיברי צדיקים, יודעים להטיל קללות ודיני רודף, הצדק המוחלט והאמת היא נחלתם. אכן, "עם סגולה" ו"אור לגויים".

      מחק
  12. בני בית הלחמי10 בפברואר 2018 בשעה 4:36

    כל ההלכות המובאות בספר אינן צריכות לעורר תמיהה. מחבר הספר וקוראיו גם מודים כל בוקר "שלא עשני גוי". זוהי היהדות. עיינתי עכשיו בספר על האורתודוקסיה בארצות הברית. בספר מובאים דברים של רב אורתודוקסי מודרני, מישיבה יונוברסיטי. הנה הם:
    Rabbi Herschel Schachter Rosh Kollel at Yeshiva University, “[W]e believe that the neshama [soul] of the Jew and the neshama of the non-Jew are made of different material,” adding in a kind of pseudoscience that Jews “have it in our genes” that they are the chosen people” .(p. 59, Sliding to the Right: The Contest for the Future of American Jewish Orthodoxy, 2006 Samuel C. Heilman).
    ובכן, הדברים נאמרים גם באנגלית, ומשמעותם ברורה. גם הגויים יכולים לקרא אותם.

    השבמחק
  13. ויכוח על הספר קצת טועה. נדמה שהמחבר לקט בכל מקום שמוזכר גוי או סוג של תקשורת בין יהודי וגוי, והכניס לספרו.
    לדוגמא, שפחתו שמותר למכור. לא מדובר בעובדת זרה. שפחה, בעבר מכרו וקנו, וזו לא היתה עובדת.עובדת זרה אינה שפחה,בכל כוון. להקיש הלכות אלו ללא התאמה כיום למציאות, זה לא נכון במיוחד. ולכן קטעים בספר מעוררים כעס ואולי לעג.
    עוד דוגמא, חלק מן ההלכות מדברות על עובדי ע"ז. (ולא גויים סתם) מועטים כאלו בין העובדים הזרים, וגם כאן יש פרטים נלווים.שלא מופיעים בספר. בהלכה דברים רבים למרות שלא מחוייבים כלפי זרים עושים מפני דרכי שלום.
    כללו של דבר, הספר עורך היקשים לא תמיד נכונים, ולא פלא שמעורר אנטגוניזם. בפסיקת הלכה חשוב קשר עם המציאות. (פוסקי הלכה מוכרים בשנים האחרונות כמעט ולא הוציאו פסקי הלכה לא מציאותיים או מעוררי כעס).

    השבמחק
  14. הסיפור של חיי שלמה מזכיר במעט אגדתא מבבלי ע"ז: "ואף רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע, רק שחק ובכה, רק - שהיתה באה מטיפה סרוחה, שחק - דעתידה דמגיירא ונסיב לה, בכה - דהאי שופרא בלי עפרא".
    הקשר ותרגום: הנושא הוא האם מותר להסתכל בגויה (שיקסע) יפיפיה ויש על כך מחלוקת. רבי עקיבא ראה את אשתו של טורנוס רופוס הרשע ותגובתו היתה משולשת - רקק, צחק ובכה. רקק משום שאדם נוצר מטיפה סרוחה (איכס) צחק משום שידע שהיא עתידה להתגייר ולהנשא לו (ועיין יוכי ברנדס) ובכה משום שידע שהיופי הזה סופו לעפר.
    המדרש מרחיב ונותן טעם לעלילה.מעשה בטורנוסרופוס שהיה מבקש לשלוט ברבי עקיבא ולא היה מוצא עלילה היאך לשלוט בו. אמרה לו אשתו הריני עושה עלילה היאך תשלוט בו. עמדה וקשטה עצמה ועמדה על פתח בית מדרשו כיון שראה אותה רבי עקיבא מיד רקק בארץ, כעסה ואמרה לו אתה הוא גדולן של יהודים ואתה רוקק בצלם האל? אמר לה אף אני לא רקקתי אלא אמרתי כל הנוי הזה בידו ואת מכעסת אותו? כיון ששמעה כך נפלה על רגליו, אמרה לו איני זזה מכאן עד שתגיירני עמדה ופירשה בספינה והלכה למקום אחר".
    המדרש מתאר שטורנוסרופוס הרשע רצה לשלוט ברבי עקיבא אך לא מצא עילה. אשתו מתנדבת להפיל את רבי עקיבא, מתקשטת וניצבת בעמדת פיתוי מול הרבי. הוא רואה אותה ויורק. היא שואלת: ככה - מול האל? עונה לה: כוונתי היתה שיפיפיה שכמות מכעיסה את מי שייצר אותך? ועכשיו מהפך! גברת טורנוסרופוס מתגיירת.
    צריך להעיר גם כי שמו של הנציב היה שונה וטורנוס היה כינויו בפי היהודים. וגם, הוא היה אחראי לדיכוי האכזרי של המרד והוצאתו להורג של רבי עקיבא.

    השבמחק
  15. בדקתי במקורות
    שם הספר מעיד על בורות גדולה
    הפסוק לקוח מהברכה הגנובה של יצחק ליעקב כלומר לעשיו
    הברכה הזאת לא התקיימה ביעקב
    היא התקיימה בעשיו הסימבולי שאכן שיעבד עמים רבים
    מי שקורא את הפסוקים בקפידה מבין שיעקב החזיר את הברכה לעשיו
    כי שניהם התבגרו והבינו שזה לא מאוד מהותי

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.