יום שישי, 16 במרץ 2018

האטלסים הראשונים בשפה העברית

מאת אליהו הכהן




א. אטלס פרלמן-ז'בוטינסקי: האטלס העברי השני

בהיסטוריוגרפיה של תולדות היישוב ותולדות תחיית הלשון העברית התקבלה המוסכמה שהאטלס הראשון שנדפס בשפה העברית הוא מה שמכונה 'אטלס ז'בוטינסקי', על שם אחד מעורכיו זאב ז'בוטינסקי (1940-1880). באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית הופיע לפני כשנה מאמרו של יורם מלצר, הנושא את הכותרת 'האטלס העברי הראשון, ראשית המולדת'ובו הוגדר אטלס זה בפירוש: 'האטלס הראשון שהודפס בעברית'.

האטלס המדובר ראה אור בשנת 1926 בהוצאת 'הספר' שבלונדון, אך למעשה נדפס בלייפציג ('ליפסיה') שבגרמניה, בדפוס המכון הגאוגרפי שנשא את שמם של ה' וגנר וא' דֶּבֶּס. 

כפי שנראה בהמשך, את כתר הראשונים יש להסיר מראשו של ז'בוטינסקי ולהניחו על ראשו של אדם אחר, פחות ידוע, שקדם לו. אך קודם שנגיע לכך, כמה הערות על האטלס המוכר.

הייחוס לז'בוטינסקי מקפח את זכויותיו של מי שהיה שותפו המלא לעריכת האטלס, ד"ר שמואל פרלמן (1958-1887). פרלמן היה עיתונאי ועורך מיומן. הוא היה מעורכיו הראשונים של עיתון הארץ ושל כתב העת הציוני העולם, ולימים מעורכי העיתונים דֹאר היום, הבוקר ובוסתנאי. הוא היה גם מתרגם מחונן, שתרגם, בין היתר, את כתבי היינה לעברית. באותה שנה, תרפ"ו (1926), שיתפו ז'בוטינסקי ופרלמן פעולה במיזם חינוכי נוסף: עריכת כל-בו לתלמיד, מעין אלמנך שנועד לתלמידי בתי ספר עבריים. גם ספר זה ראה אור באותה הוצאת ספרים לונדונית ('הספר'), אך נדפס בפריז, מקום מושבם דאז של השניים. בשער הספר נכתב כי הוא נערך בידי פ"ז, אלה הם ראשי התיבות פרלמן-ז'בוטינסקי.

ברור שייחוס האטלס לז'בוטינסקי נעשה על דרך הקיצור, אך גם משום שהיה מפורסם הרבה יותר מפרלמן. הוא נחשב דמות מרכזית בהיסטוריה הציונית ונודע כאיש אשכולות: מנהיג פוליטי, סופר, משורר ומתרגם מחונן, ומעל הכל נואם כריזמטי שרבים שיחרו לפתחו. בשנת 1922 ייסד בברלין  את הוצאת 'הספר', יחד עם המו"ל שלמה זלצמן. לימים עברה ההוצאה לפריז ומשם ללונדון.

לפרלמן לא היה תפקיד משני בעריכת האטלס, שהיה מבוסס על עבודתם של כרטוגרפים גרמנים  הוא היה העורך המדעי שלו. ראוי אם כן להחזיר לו את כבודו, ולכנות את האטלס בכל הפרסומים, 'אטלס פ"ז' (פרלמן-ז'בוטינסקי).

זאב ז'בוטינסקי
שמואל פרלמן (ויקיפדיה)



קטע ממפת ארץ ישראל באטלס פרלמן-ז'בוטינסקי

ב. אטלס לַמְפֶּה-אלשונגר: האטלס העברי הראשון


בכל הסקירות על תולדות האטלסים העבריים אין אזכור מפורש לאטלס העברי הראשון, שהופיע שלוש שנים לפני אטלס פ"ז, ולו מגיע כתר הראשׁוֹנוּת. זהו אטלס גיאוגרפי לשמוש בתי ספר, שהכין הגאוגרף הגרמני פליקס לַמְפֶּה (Felix Lampe), בעקבות הכרטוגרף ק. לוּתֵר (C. Luther), ואותו תרגם לעברית אל. אלשונגר. אטלס זה ראה אור בברלין בשנת 1923, בהוצאת א"ג סירקין, הוצאה עברית שנוסדה בווילנה בשנת 1859, שהתמחתה במפות, אטלסים וגלובוסים, אך גם הדפיסה ספרי ילדים מאויירים ומקסימים ביידיש, כמו דער קאָטער אין שטיוול (החתול במגפיים) או שנייוײַסל (שלגייה), שנדפסו בברלין ב-1924. 

האטלס העברי, שנועד על פי כותרתו לשימוש בבתי ספר, כולל שמונה-עשרה מפות של אירופה, אסיה, אפריקה, אמריקה ואוסטרליה, בכלל זה מפות נפרדות לארצות אירופה השונות, כולן בצבעים ובאותיות עבריות. בכל מפה הופיעו במשבצת נפרדת גם נתונים תמציתיים של האוכלוסייה. כל המפות נדפסו בעברית ואין בהן אף לא אות לועזית אחת.

תוכן העניינים באטלס למפה-אולשוונגר
על גב כריכת האטלס נדפסו שמות המפות והגלובוסים בהוצאת סירקין

את האטלס חותמת מפת ארץ ישראל, שמציגה את נקודות היישוב משני עברי הירדן, המערבי והמזרחי. גבולות הארץ מעודכנים לשנת 1923, אך דומני שלא בדיוק רב. קו הגבול כולל את אצבע הגליל, עד מצפון למטולה וכפר גלעדי, מקיף ממזרח את מי מרום (החולה) ואת משמר הירדן, חוצה את ים כנרת ויורד דרומה בירדן עד ים המלח. המפה כוללת את 'ארץ הנגב', דהיינו צפון הנגב ומרכזו, אך ללא חלקו הדרומי, דהיינו המשולש התחתון של המפה, בואכה אום רשרש שעל חוף ים סוף.

במפת הארץ מופיעות מושבות העלייה הראשונה ויישובי העלייה השנייה. לעומת זאת מבין יישובי העלייה השלישית צוינה רק בלפוריה, שהוקמה בשנת 1922, בעוד יישובים צעירים כמו נהלל, עין חרוד ותל יוסף טרם עודכנו בה. ניתן למצוא במפה אתרים קטנים ונידחים, למשל 'גבעת בנימין', שלא היה יישוב אלא חלקות אדמה שרכש הברון רוטשילד ובמרכזן ניצב המבנה של שוני. בשפלת החוף מופיעות במפה יפו, מקווה ישראל, פתח תקווה ועין גנים, אך למרבה ההפתעה נעדר ממנה שמה של תל אביב, גם לא בשמה הראשון 'אחוזת בית'.



במפות ארצות אירופה שימר האטלס את השמות הישנים: 'פרנציה' במקום צרפת, 'מדינת אשכנז' במקום גרמניה, 'שויציה' במקום שווייץ, 'הישפניה' במקום ספרד. גם המונח העברי 'קנה מידה' עדיין אינו מוכר ובמקומו נזכר השם הלועזי 'מַסשְׁטַבּ', כמובן באותיות עבריות.

מפת מזרח אירופה 
מפת צפון אמריקה

עותקים מן האטלס הגיעו לארץ ישראל המנדטורית, ומודעות פרסום מטעם חנות 'הספר' בירושלים נדפסו בעיתון דאר היום ובישרו על הופעת 'אטלס עברי חדש':

דאר היום, 14 באוקטובר 1923

עם זאת, אין לנו כל רמז לכך שהאטלס חדר לתכנית הלימודים בבתי הספר בארץ. מדוע? על חידה זו ננסה לענות בהמשך.

ג. מיהו אל. אלשונגר?
איור: דני קרמן

שמו של האחראי על החלק העברי באטלס צוין בקיצור. מי היה אותו איש? 'אלשונגר' הוא כמובן 'אוֹלְסְוָונְגֶר' או 'אוֹלְשְׁוָונְגֶר'. משפחת אולשוונגר התגוררה בעיירה גרייבו (Grajewo), שנמצאת היום בצפון פולין. אמי, שנולדה גם היא שם, הכירה היטב את בני המשפחה והזכירה אותם כברוכי כישרונות. המוכר ביניהם הוא הפעיל הציוני וחוקר הפולקלור ד"ר עמנואל אולסוונגר (1961-1888), שהיה איש רב פעלים (בירושלים יש רחוב הקרוי על שמו). הוא היה מחלוצי השימוש באספרנטו וגם מתרגם רב-זכויות (בין היתר תרגם לעברית את שירי גתה וכן שלושה כרכים של הקומדיה האלוהית של דנטה).

בפברואר 2017 פרסם דני קרמן בבלוג שלו רשימה שתיארה את פעלו של אולסוונגר. קרמן הכתיר את רשימתו בכותרת שאומרת הכל: 'עמנואל אולסבנגר, גיבור ילדותי'...

אך מיהו אל.?

לפיענוח חידת זהותו נעזרתי ברות אלמגור-רמון, יועצת לשון בתאגיד השידור, שהיא נכדתו של עמנואל אולסוונגר. רות נועצה עם קרוב משפחתה ד"ר שמואל אולשוונגר דהרי, והוא מיהר להודיע כי מתרגם האטלס הוא ללא כל ספק הרופא ד"ר אליהו אולשוונגר, אחד מאֶחיו של עמנואל. הוא גם מסר לה פרטים אחדים עליו, שאותם השלימה דורית רימון יפעת. דורית היא נכדתה של זלמה וירז'בולובסקי-אולשוונגר, אחותם של עמנואל ואליהו ומורה לפסנתר ומתרגמת, אמו של חבר הכנסת לשעבר אליהו מרידור, וסבתו של השר לשעבר דן מרידור. מידע נוסף הגיע גם מנכדתו של אליהו אולשוונגר, ז'ולייט ראול-דובאל, סגנית מנהלת של המוזיאון לאוּמנויות ומלאכות בפריז.

מן העדויות השונות ניתן להרכיב ביוגרפיה חלקית של אליהו אולשוונגר, האיש שעמד מאחורי מיזם האטלס העברי הראשון.

אליהו אולשוונגר (1952-1878)

אבי המשפחה, שמואל אריה אולשוונגר, נשא לאישה את ליבה לבית וירז'בולובסקי, ונולדו להם חמישה בנים (שאול, אליהו, יעקב, אלכסנדר ועמנואל) ושתי בנות (הדה וזלמה). אליהו, הבן השני, נולד בגרייבו בשנת 1878. את לימודיו החל בעיר הסמוכה סובאלק, ובה למד עד שנת 1898. אחר כך עבר לבירת האימפריה סנקט פטרבורג, ושם למד פיזיקה ומתמטיקה. משם עבר לברלין ובה למד פילוסופיה ורפואה. הוא המשיך את לימודי הרפואה בעיר וירצבורג ושם הוסמך לרופא.

בימי מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה ושירת בצבא כרופא. בשנת 1917 אנו מוצאים אותו בווילנה שם נשא לאשה את לאה (לבית סלוצקי). באותה שנה ניהל את העיתון לעצטע נייעס, שנדפס בשנים 1919-1916, ושימש עורכו. בשנת  1919 חזר לברלין ושם החל לעסוק בכתיבה ובתרגום של חוברות רפואיות שונות לשפה פופולרית, אך גם תרגם ספרות יפה, כגון תרגומו ליידיש של הכופר מסאוונה מאת הסופר והמחזאי הגרמני גרהרט האופטמן, שראה אור בברלין בשנת 1922.

בעת שהייתו בברלין הצטרף אליהו לארגון אוֹז"ה (OSE או OZE), ארגון בריאות הומניטרי, שנוסד בשנת 1912 בידי רופאים יהודים בסנקט פטרבורג. בשנת 1923 העביר הארגון את מרכזו לברלין, ועשר שנים אחר כך, עם עליית היטלר לשלטון, עבר לצרפת ושם נקרא Oeuvre de Secours aux Enfants. אולשוונגר עבר לפריז והיה בין הפעילים בארגון זה, שלימים סייע לאלפי פליטים יהודים להימלט מגרמניה הנאצית. פרט מעניין בתולדות חייו: בחודש אפריל 1936 השתתף אליהו בקונגרס העולמי הראשון של רופאים יהודים, שהתקיים בתל אביב ובירושלים.

אחרי מלחמת העולם השנייה המשיך אולשוונגר בפעילותו בארגון. בשנת 1951 הוזמן לסדרת הרצאות בניו יורק, ושם, ב-20 בספטמבר 1952, בהיותו בן 74, חלה ומת. הוא נקבר בניו יורק.

ידיעה על מותו של אליהו אולשוונגר התפרסמה בעיתון ניו יורק טיימס, 23 בספטמבר 1952

כך תמה מסכת חיים של דמות נשכחת: רופא, מתרגם ופעיל תרבות שתרם לביבליוגרפיה העברית את האטלס הגאוגרפי הראשון בעברית. שמו הונצח בשם נכדו של עמנואל אולסוונגר, ד"ר חגי אליהו אלמגור. 

ד. מדוע לא הופץ האטלס בארץ?

על הצורך בהפקת אטלס בעברית עמד בשנת 1921 ד"ר יוסף לוריא, מנהל מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית. בדין וחשבון שמסר לוריא לחברי ההנהלה הציונית על הפעילות החינוכית בשנה האחרונה, הוא ציין כי בהיותו בחו"ל פעל להוצאת גלובוס עברי, ועתה הוא ניגש להכנות להוצאת אטלס עברי, שיהיה מותאם לתלמידי בתי הספר בארץ ישראל: 

דאר היום, 16 בנובמבר 1921

יזמתו של לוריא להכין גלובוס עברי אכן נשאה פרי. את הגלובוס הזה, שרק שניים כמותו שרדו בעולם, הכין בלייפציג הגאוגרף אברהם יעקב בְּרָוֶר, והוא הופק בשנת 1925 בברלין, בבית הדפוס של סירקין (על פרשה זו ראו כאן). לעומת זאת, יזמתו ל'אטלס עברי' מקורי לא הבשילה. 

ובכל זאת, בתוך זמן קצר עמדו לרשות מערכת החינוך שני אטלסים מהודרים בשפה העבריתכפי שראינו למעלה, עותקים של אטלס למפה-אולשוונגר הגיעו לארץ ישראל המנדטורית כבר בשלהי שנת 1923. מדוע לא זכה אטלס זה לתפוצה ונותרו ממנו רק מעט עותקים? מדוע לא נקלט בבתי הספר בארץ?

רמז לכך מצאנו ברשימה שפרסם בשנת 1925 ד"ז, הוא העיתונאי והמסאי דוד זכאי, לרגל פרסום אטלס פ"ז. זכאי שיבח את האטלס והדגיש כי התואר 'אטלס ראשון' מגיע לו למרות שהיו אטלסים עבריים קודמים, אך אלה, לדעתו, אינם באים בחשבון. 'באחד מהם מצאנו בין המזלות מזל חדש  מזל חזיר'.  

דבר, 27 בנובמבר 1925

האמנם רמז זכאי ל'אטלס למפה-אולשוונגר'? האם היו אטלסים אחרים בעברית?

בדקנו את האטלס ואכן אמת הדבר. בעמוד המיוחד למערכות הכוכבים ולגלגל המזלות מופיע (פעמיים) במקום מזל 'טלה' (Aries) ובמקום קבוצת הכוכבים 'טלה' (Widder), מזל חדש וקבוצת כוכבים חדשה ברקיע הצפוני ושמם 'חזיר'...




איך התגלגלו החזירים הללו למפת הכוכבים והמזלות? מלוח השנה הסיני? לא הצלחנו למצוא את האטלס המקורי של למפה, שאותו תרגם אולשוונגר, והפתרון לחידה אולי נמצא שם. באופן תמוה לא פחות, גם מזל 'גְּדי' (Capricorn) נעדר מלוח המזלות. אולי למישהו מהקוראים יש הסבר?

מכל מקום, אפשר לשער ששילובו של החזיר בגלגל המזלות העברי הוא שגרם להחרמת האטלס.

עותקים של אטלס למפה-אולשוונגר כמעט שלא שרדו. עותק אחד שמור באוסף המפות של ערן לאור שבספרייה הלאומית; עותק אחר נרכש בשנות השלושים על ידי המלחין גבריאל גראד וזהו העותק שנמצא ברשותי. 

שאלה נוספת היא מאיזו שפה תרגם אולשוונגר את האטלס? באטלס העברי אין רמז לכך.

לכאורה, התשובה המתבקשת היא כי התרגום נעשה מגרמנית, אך מתברר שבהוצאת סירקין היהודית ראה אור באותה שנה, 1923, אטלס נוסף לבתי ספר בעריכתו של ד"ר למפה, אך ברוסית (Učebnyj geografičeskij atlas)! 

עותק מאטלס זה שמור באוסף המפות של הספרייה העירונית בברלין (Staatsbibliothek Preussischer Kulturbesitz), ולאור זאת האפשרות שאולשוונגר תרגם מרוסית ולא מגרמנית צריכה להילקח בחשבון (תודה לד"ר ברונו שלהאס מלייפציג ולפרופ' חיים גורן על המידע).

ה. משהו על אטלסים עבריים 

גם אטלס פ"ז, שנועד על פי כוונת עורכיו 'לשימוש בתי הספר היהודיים', אזל עד מהרה ולא נדפס שוב. עד שנות השלושים נעזרו תלמידי בתי הספר בארץ ישראל באטלסים בשפות זרות. בשיעורי הגאוגרפיה הסתייעו המורים במפות קיר גדולות שהציבו לצד הלוח בכיתה, ואחר כך גולגלו ואוחסנו ב'חדר המפות'. 

בשנת 1935 יצא לראשונה, בהוצאת 'אמנות' בתל אביב וביזמתה של שושנה פרסיץ, אטלס עברי ארץ-ישראלי בעריכת המלומד אברהם יעקב בְּרָוֶר. האטלס נדפס בלונדון, והכרטוגרף האחראי היה מרקו עֵינִי, איש מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. האטלס יצא במהדורות אחדות והיה בשימוש בבתי ספר אחדים עד שהפצתו נפסקה. 

בְּרָוֶר הכיר את אטלס למפה-אולשוונגר, אך בזיכרונותיו בחר שלא להזכירו במפורש אלא רק לרמוז עליו: 'במשך שנים השתדלתי לפרסם מפה עברית מקורית של ארץ ישראל, לא כמפות שהופיעו לפני, שבהם רק הוחלפו השמות שבמפה לועזית לעברית'. אמנם מדובר כאן במפות ולא באטלס, אך אפשר להניח שכוונתו הייתה למפות הארץ שנדפסו באטלסים שקדמו לו. בְּרָוֶר, שהתקשה למצוא מוציא לאור וחיזר על פתחי נדיבים, נהנה מתמיכתו של ביאליק ולאחר ששהה בקיץ 1925, במשך חודשיים, במכון הכרטוגרפי הלאומי בווינה, שם שורטטה המפה, היא ראתה אור בהוצאת 'דביר' (זכרונות אב ובנו, מוסד הרב קוק, 1966, עמ' 630-629).


אברהם יעקב בְּרָוֶר (אוסף שבדרון; הספרייה הלאומית)

בשנת 1950 הופיעה המהדורה הראשונה של 'אטלס בְּרָוֶר'. הפעם היה זה משה בּרָוֶר, בנו של אברהם יעקב שנזכר לעיל. אטלס רב-תפוצה זה יצא במהדורות אין-ספור ונחשב עד היום נוח להתמצאות ומדויק יותר מכל קודמיו. פרופסור ברור, יליד 1919, שיציין בשנה הבאה את יום הולדתו המאה, הוא מקוראי בלוג עונג שבת, ומכאן אנו שולחים לו את ברכותינו לבריאות טובה, עד מאה ועשרים!

משה בְּרָוֶר (ויקיפדיה)

בעלי התוספות

פרופסור משה בְּרָוֶר כיבד אותנו בתגובה מפורטת למאמר, והנה היא כלשונה:
כמה הערות והבהרות לגבי המאמר המעניין על האטלסים העבריים.  
האטלס שתרגם וערך א' אולשונגר בברלין, בשנת 1923, מוכר לי. לאבי היה עותק ממנו. באטלס היו ליקויים רבים, הן מבחינה גאוגרפית הן בתרגום העברי. מאבי שמעתי שהאטלס נדפס רק במספר קטן של עותקים, כדי  לנסות להחדירו לבתי ספר ששפת הלימודים בהם היא עברית  בארץ ישראל, בפולין ובליטא. שאלת השימוש בו נידונה במחלקת החינוך בראשותו של ד"ר לוריא, שהחליטה שאינו ראוי לשימוש בבתי הספר של מערכת החינוך של היישוב היהודי. הוא לא נקלט גם בבתי ספר יהודיים באירופה. ביוזמת לוריא ואבי נעשה, באותו פרק זמן, נסיון  שנכשל  לארגן הפקת אטלס בעברית בווינה.  
לגבי אטלס ז'בוטינסקי, פרלמן היה אמנם שותף חשוב בתרגום העברי מגרמנית של מרבית מפות האטלס, אך הייתה לו השפעה מועטה בקביעת תוכנו והסדר הפנימי בו, שאותו קבעו ז'בוטינסקי, ובמידה רבה פרופסור הנס פישר, העורך המדעי של המכון הכרטוגרפי הגרמני וגנר ודבס שבלייפציג, שם הוכן והודפס האטלס. פישר, שבמהלך הכנת האטלס למד לקרוא עברית, נעזר גם בכמה 'תלמידי חכמים' יהודים, תושבי לייפציג. ז'בוטינסקי עבר בקפדנות על ההגהות הסופיות של כל המפות והטקסטים שנכללו באטלס, יזם תמורות ושינויים בהם, וגם נועץ בכמה מדענים יהודים בפריז ובארץ לגבי דמות מפות מסוימות. בצד  המנהלי של הכנת האטלס טיפל בעיקר יחזקאל סטימצקי, שהיה באותם ימים עוזרו של ז'בוטינסקי (אחרי עלותו ארצה הקים סטימצקי סוכנות ליבוא ומסחר בספרים, שברבות הימים הפכה לחברה הגדולה בתחום). ב-1932, לאחר שאזל האטלס, פנה ז'בוטינסקי לאבי והציע לו לקבל על עצמו את עריכת המהדורה החדשה. בשנות ישיבתו של ז'בוטינסקי בירושלים נקשרו בינו לבין אבי יחסי שכנות וידידות. אבי לא יכול היה לקבל את ההצעה, משום שמכון וגנר ודבס דרש שעורך המהדורה ישהה בלייפציג או בקרבתה ויהא צמוד להכנתה. התנהל משא ומתן ממושך בעניין זה, בנסיון למצוא הסדר שיאפשר את הוצאת המהדורה החדשה. סמוך לאחר שעלה היטלר לשלטון בגרמניה, בינואר 1933, ניתק מכון וגנר ודבס את קשריו עם ז'בוטינסקי. לאחר מכן ניסה ז'בוטינסקי, ללא הצלחה, לעניין את המכון הגאוגרפי הלצל שבווינה לקבל על עצמו הכנת אטלס בעברית.  
ברשימת האטלסים העבריים שבמאמר חסר אטלס של הוצאת 'יבנה' בתל אביב, בעריכת ד"ר יצחק שטנר ופנחס יואלי, שיצא לאור ב-1946. האטלס הוכן והודפס בלונדון. גם אטלס זה לא הצליח לחדור לשימוש בבתי הספר בארץ, ספק על שום מחירו היקר, ספק משום שהיה דל בחומר על ארץ ישראל והמזרח התיכון. במשך שלוש השנים לאחר הופעתו נמכרו ממנו רק כמה מאות עותקים. שיווקו הופסק בשנת 1950, כשהגיע לשוק הספרים האטלס בעריכתי. אטלס זה הוכן בווינה (1950-1946) ושלוש ההדפסות הראשונות שלו בוצעו בווינה. משנת 1955 ועד היום הוא 'תוצרת הארץ'...

19 תגובות:

  1. נועם דינסטנגיום שישי, 16 מרץ, 2018

    שבת שלום ואריכות ימים למשה ברור היקר!

    השבמחק
  2. מעגלים בחיי עלי כהן עם אולסוונגר ומז"ט למורה ומחנךיום שישי, 16 מרץ, 2018

    ב-16 לחודש מרץ 1916 נולד יוסף אברמסקי. היום- יום הולדתו (ה-102!!) של יוסף אבירם שהיה המורה והמחנך האהוב בב"הס תלפיות עד שמלחמת השיחרור הביאה לסגירת בית הספר. הוא לימד גם שירים. אחד השירים הללו היה "בני מולדת" שאת מילותיו חיבר שאר ישוב אולסוונגר, הבן של עמנואל אולסוונגר. משך תקופה קצרה לימד באותו בי"ס גם גדעון אולסוונגר-אלמגור, האבא של רות אלמגור. היום חוגג יוסף אבירם את יום הולדתו ה-102 כשהוא ממשיך לשמש בגילו המופלג כמנהל החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה , ובהזדמנות זו של "סגירת מעגלים" אני שולח למורי זה איחולי מזל טוב .זכיתי גם לראות מעת לעת את עמנואל אולסוונגר שהתגורר בפינת רחוב בלפור ועזה וגם להתפעל מן התרגום של סיפרו "מוקאשי בנשי" מיפאנית לעברית שהגיע אלי כמתנת בר המצווה שלי.

    השבמחק
  3. עוד אלומת אור שמאירה פינה אפלולית בהיסטוריה שלנו!

    השבמחק
  4. הגב' וירז'בלובסקי אחותו של עמנואל התגוררה ברחוב מיכל פינס בשכונת זכרון משה יחד עם ביתה אני למדתי אצלה בילדותי נגינה על פסנתר
    מיכאל גרינצויג

    השבמחק
  5. ,תודה רבה-רבה על רשימה מרתקת!

    הערה קטנונית אחת: להוצאת "הספר" היו שלושה גלגולים שונים (הראשון בירושלים, ב-1919-1920) והיא פעלה בעיקר בברלין, בין 1922- ל-1923. בתקופת שיא זו, ז'בוטינסקי לא היה מעורב כלל בהוצאה, והיא נוהלה בידי מייסדה, שלמה זלצמן, בשיתוף פעולה עם המשורר זלמן שניאור (שבין היתר, הוציא בה לאור את כתביו). לאחר שזלצמן החליט לסגור את ההוצאה ולעלות לארץ-ישראל, בעקבות ביאליק, ביקש ממנו ז'בוטינסקי לפתוח מחדש את ההוצאה. כיוון שבדעת השותפים היה להפעיל את ההוצאה בארץ ישראל המנדטורית, החברה נרשמה בלונדון, למרות שמעולם, למעשה לא פעלה שם. (מרבית ספריה נדפסו דווקא בפריס, שם התגורר ז'בוטינסקי). בגלגול שלישי ואחרון זה, בין 1923 ל-1924, ראה אור גם האטלס, שראוי להיקרא האטלס העברי הראשון, כיוון שהוא נכתב במקורו עברית ולא היה אטלס מתורגם. על-כן, אין ליטול מראשם של פרלמן וז'בוטינסקי את כתר הראשונות, המגיע להם בצדק.

    השבמחק
    תשובות
    1. כמה הערות לקביעתך כי בשנים 1922-1923 ז'בוטינסקי לא היה מעורב כלל בהוצאת 'הספר':
      1. מחודש יוני 1923, הפכה הוצאת 'הספר' בברלין לחברת מניות שבה כיהנו כמנהלים שלמה זלצמן וזאב ז'בוטינסקי.
      2. מאז טיפל ז'בוטינסקי כמנהל באופן שוטף בענייני ההוצאה, בכלל זה הוציא בה בשנת 1923 את ספרונו רב התפוצה 'תרגומים'.
      3. בדצמבר 1923 נטל זלצמן חופשה מניהול ההוצאה, ומאז ניהולה נעשה בעיקר ע"י ז'בוטינסקי, כולל הכנת האטלס והוצאתו, שבהן לא נטל זלצמן חלק.
      האטלס שהוציאו פרלמן וז'בוטינסקי בשנת תרפ"ו, הוא אכן מפעל חלוצי, אך מאמרי בא לקבוע כי האטלס בתרגומו של אליהו אולשוונגר, שיצא בברלין בשנת 1923, הוא האטלס הראשון שהודפס באותיות עבריות.

      מחק
  6. אילו נתפרסמה בבלוג עונג שבת רשימה מדהימה זו בלבד - דיינו!

    קראתי בעניין רב גם את ההערה על 'מזל חדש בגלגל המזלות – חזיר וכמו כולנו התפלאתי על בחירה מוזרה זו. בילדותי התודעתי לחובבות אסטרונומיה ולתצפית בתנועת כוכבי הלכת והשם טלה, שמה של קבוצת הכוכבים הראשונה בגלגל המזלות, בה נמצאת נקודת הקשר העולה (Ascending node) מוכר לי היטב. היא 'הראשונה' משום שבה נראית השמש ביום השוויון האביבי, ולפיכך ברשת הקואורדינטות השמימית, נקבע בה קו האורך השמימי - 0 מעלות. (המקבילה השמימית לקו האורך הארצי הראשון העובר בגריניץ').

    שמה המדעי, של קבוצה זו הוא Aries שפירושו אייל וגם אייל ברזל, כלי המלחמה העתיק המקעקע חומות במצור. לרגע תהיתי במחשבה על מידע זה ואז עלתה בי האסוציאציה הבאה: אייל ברזל? הרי זה כלי המצור הרומאי על ירושלים, אבל, המשכתי לתהות, מה עניין אייל לחזיר? כברק הכתה בי מחשבה נוספת – כיצד נגחו בחומה? כאמור, באייל ברזל. וכיצד עוד? העלו חזיר בחומה וגם הוא 'נגח' בה, "והארץ נזדעזעה, ת"ק על ת"ק פרסה".
    הייתכן שזה מקור השם המוזר לקבוצת כוכבים ששמה הרגיל היה ידוע אלפי שנים?

    שווה עיון כמדומני.

    השבמחק
  7. ראו טהור אנייום שישי, 16 מרץ, 2018

    העלית את האפשרות שאליהו אלשוונגר תרגם את האטלס לא מן הגרמנית אלא מאטלס מסויים שבפה הרוסית.
    האם יצא לך לראות את האטלס הזה? כדאי לבדוק אם נמצא שם "מזל חזיר"
    זה יתן ביסוס לתשובה גם לגבי האטלס ממנו נעשה התרגום וגם לגבי מקור החזיר (תשובה חלקית בלבד כי יתכן שהיה אטלס גרמני עם מזל חזיר)

    השבמחק
  8. מפות עתיקות תמיד מספקות מידע מרתק. תודה לאלי הכהן. המפה של א"י מציינת את הגבול "החדש" בצפון לפי הסכם ניוקמב פולה שזה לא מכבר נקבע. רמת עדכון מרשימה. באשר להתיישבות הציונית לא מוזכר המושב "הראשון" נהלל אבל כפר מלל ועין גנים שקדמו לו מוזכרים.
    חג שמח לכולם ואריכות ימים למשה ברור

    השבמחק
  9. א. אני מתקשה מאוד להאמין שבמקור הגרמני הופיע מזל חזיר בין שמות המזלות. הסבר מסתבר יותר לדעתי הוא טעות או חבלה בדפוס העברי. בכל אופן, אפשר לקנות היום די בזול את האטלס הגרמני מ-1914, למשל כאן בשמונה וחצי אירו: https://www.amazon.de/Bilder-Atlas-zur-L%C3%A4nderkunde-Schulatlanten-erdkundliche/dp/B005L6FWVK
    ב. למען הדיוק "צרפת" ו"ספרד" כשמות למדינות אירופה הם לא שמות חדשים. אלו חידושים לשמות מקראיים שכבר רש"י מצטט אותם בשם "הפותרים" (פרשנים שקדמו לו): "ואומרים הפותרים: צרפת - הוא המלכות שקורין פרנצ"א בלע"ז; ספרד - תרגם יונתן אספמיא". ההתלבטות בין "צרפת" ל"פרנציה" וכיו"ב נמשכה עד שנות העשרים של המאה העשרים:
    http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZF%2F1887%2F12%2F27&id=Ar00600&sk=83DF0322

    השבמחק
  10. אני מנצלת בהזדמנות זו לספר על הקשר שלי לגדעון אלמגור, שהיה מחנך נערץ בשנות ה-50 בבית ספר "נווה בצלאל", בירושלים. גדעון אלמגור לא היה רק מחנך, אלא קרב אותנו למוזיקה ולשירה. ממנו למדתי את רוב השירים הישראלים ואת השירה במקהלה. בצענו בהדרכתו, מחזמר וקטעים מיצירות קלסיות כמו "שר היער" של שוברט בתרגומו של אביו, עמנואל אולסוונגר. במבט לאחור, אני זוקפת את העובדה שהפכתי להיות מורה בישראל, להשפעה הגדולה של המחנךהאהוב גדעון אלמגור. ישראלה לוי ירושלים

    השבמחק
  11. כמה תהיות על המפה באטלס פ"ז (שמואל פרלמן, זאב ז'בוטינסקי):
    - אנכרוניזם: כפר סבא ורעננה נמצאות במקומן, אבל במקומה של כפר מל"ל כתוב 'עין חי', למרות ששמה הוחלף כבר ב-1914. על חוף הים ליד אפולוניה (ארסוף) כתוב 'עיר שלום' - שמה הקודם של רמת השרון (מ-1922 עד 1930), אלא שזה מקומה של הרצליה (נוסדה 1924).
    - שמות ישובים ערביים: במקומה של משהד (שקיימת כבר כ-400 שנים) כתוב 'גת חפר'. במקום שפרעם כתוב 'שפה עמר' (על בסיס אגדה עתיקה), למרות שאפשר היה לכתוב 'שפר עם' (גרסה עברית) או אפילו 'שפרעם' (המוזכרת במפורש כאחת מתחנות הסנהדרין).

    גם באטלס לַמְפֶּה-אלשונגר יש תהיות דומות, למשל קנדה נקראת 'אמריקה הצפונית הבריטית' (למרות שקיבלה עצמאות כבר ב-1867) ואילו השם 'קנדה' מופיע בקטן (וגם האות a שרדה שם, כנראה בטעות), שבדיה נקראת 'שויציה', ועוד. יפה לראות כי אגמים גדולים (בחו"ל) נקראים 'יאור', למשל 'יאור ויניפג' ו'יאור המלח הגדול'.

    השבמחק
  12. ביום חמישי נפתחה במוזיאון 'הארץ' בתל אביב, תערוכה בשם 'המפה לקרוא בין הקווים'. [גילוי נאות גם ארבע יצירות שלי מוצגות שם] של 53 אמנים ישראליים.

    השבמחק
  13. נילי קרן
    רשימה מאלפת. אם אבא שלי ז״ל , אליעזר פטקין, שהיה גאוגרף בהתמחותו היה קורא מאמר נפלא זה היה רווה נחת.

    השבמחק
  14. ברשותי ספר שנכתב בשנת 1860 בקניגסברג,פרוסיה, היום קלינגראד ברוסיה בשם: ״הגעאגרפיע הקטנה, והוא למוד ידיעת גלילות הארץ בקצור נמרץ לתועלת הנערים בלשון עבר״ מאת אשר ראדין מניישטאדט , נדפס בקאניגסבערג 1860. בספר כתוב חלק משמות הארצות כפי שאנחנו גם היום משתמשים. צרפת, ספרד,שוויץ , ולכן מפליא אותי שבאטלס שנדפס כ 60 שנה יותר מאוחר לא מופיעים השמות בצורה הזאת .
    פרט מעניין שכשור כנראה בדתיות של המחבר, בכל הארצות מלבד שתיים (בריטאני׳ וטירקיי׳) שמסתימות באותיות יוד והא הוא כותב את השמות בלועזית, פרייסען לפרוסיה, שוועדען לשודיה, בעלגיען לבלגיה ,פאלען לפולניה, גאליציען לגליציה . השם גרמניה בכלל לא מוזכר היות ובשנת 1860 גרמניה בתור ארץ אחת עוד לא היתה קיימת אז (גרמניה הוקמה רק ב1871). להולנד הוא קורא ״ארץ הנמוכה״ (נידרלנד). בכל אופן תודה על המאמר המעניין על האטלסים.

    השבמחק
  15. טעות : צריך להיות כתוב קשור ולא כשור,סליחה על הטעות

    השבמחק
  16. יעקב גוטרמןיום שבת, 17 מרץ, 2018

    מרתק. תודה רבה!

    השבמחק
  17. במפת ארץ-ישראל מופיע הגבול בין שטחי המנדט הצרפתי והמנדט הבריטי כפי שסוכם בין ממשלות צרפת ובריטניה בהסכם שהחתם בפריז ב-23 בדצמבר 1920. לפי הסכם זה היה עמק הירמוכ להיות בתחום שלטונה של צרפת, קו הגבול יגיע לצמח ומשם יחצה את הכנרת צפונה עד לשפך נחל מסעודיה (כ-2.5 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לכנרת). משם יפנה הגבול לכיון צפון-מזרח עד לאזור עין זיוון ומשם ימשיך צפונה עד לדרך קוניטרה-בניאס וימשיך לאורך דרך זו עד לבניאס. משם יפנה הגבול מערבה לכיוון מטולה ויקיף אותה כך שתישאר בשטח הבריטי. הסכם פריז חייב הקמת ועדת מומחים של שני הצדדים לקביעת מקומו המדוייק של הגבול ולסימונו בצורה ברורה. בראש הוועדה עמדו הקצינים ניוקומב (בריטי) ופולה (צרפתי), היא פעלה בשנים 1922-1921 וקו הגבול שסוכם על ידה אושר בידי ממשלות בריטניה וצרםת ב-7 במרס 1923 ונכנס לתוקף. הגבול שאושר היה שונה במהותו מגבול 1920: עמק הירמוכ וכל הכנרת היעברו לשליטת בריטניה, אל רוב רמת הגולן הועבר לשליטת צרפת.
    ד"ר שמעון אביבי

    השבמחק
  18. מאמר מעניין. שמתחיל ראות את מפת הכוכבים. על החלפת הטלה חזיר כבר דנו ולא הגיעו לכלל תשובה. שמות המזלות ישנים ועתיקים מאד גם בעברית וגם בלועזית וההחלפה תמוהה למדי.
    מזל גדי מופיע במפה כקבוצה מסומנת (בפינה השמאלית עליונה) אך ללא שמו וכמו כן לא מופיע בתחתית התמונה.

    העגלה הגדולה מכונה עיש. שם זה מופיע בתנ"ך אולם לא ברור כלל שהוא מתייחס לעגלה הגדולה. כתר צפוני אוחד עם קבוצת הרקולס, ועוד אלו שינויים כגון אלו. מעניין.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.