יום חמישי, 5 באפריל 2018

גלגולו של ניגון: 'בין פרחי הגן המלבלבים'

מאת צבי (גרימי) גלעד

'הלבֵנים שלי', ספר ילדים מאת ניקולאי אגניווצב, לנינגרד 1926

א. בין פרחי הגן

את השיר 'בין פרחי הגן המלבלבים' מכירים ואוהבים רבים מאתנו. גלגוליו, ובעיקר מנגינתו, יעסיקו אותנו ברשימה זו. הבה ניזכר קודם כל בשיר והנה הוא בביצועם של דודו זכאי ועירית דותן (ביצועים מוכרים נוספים הם של אברהם פֶּרֶרָה ושל ירדנה ארזי).



יעקב טימֶן (1975-1903), יליד ניקולאייב שברוסיה, שעלה לארץ בשנת 1925, היה ממייסדי וכוכבי התיאטרון הסאטירי 'הקומקום' ואחר כך 'המטאטא'. בשנת 1927  כך מקובל, אף כי לא מצאנו עדות כתובה לכך  שר טימן את המנגינה של שיר זה, שאותה זכר מימיו ברוסיה, לחברו, השחקן והתמלילן יוסף אוקסנברג (1967-1879), וביקשוֹ לכתוב עבורו שיר עברי חדש שיתאים למנגינה.

מחבר המילים העבריות יוסף אוקסנברג  (זמרשת)

אוקסנברג, שזכור לטוב בזכות שירו 'היה זה בשדה על יד המחנה', נענה לבקשתו והוציא מתחת ידיו את השיר 'בין פרחי הגן המלבלבים', שלמילותיו אין כל זיקה לשיר הרוסי המקורי (שאוקסנברג, יליד לודז', כלל לא הכיר). השיר הרוסי הפך לשיר תל-אביבי, 'תֵּל נֶחְמָד, חָבִיב, עִם רֵיחוֹת תַּפּוּחִים וּסְמָדַר'.

אלו המילים (מתוך זמרשת):

בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן הַמְּלַבְלְבִים
פְּגַשְׁתִּיהָ בִּדְמִי עֲלוּמַי.
בֵּין פִּרְחֵי הַגָּן, בֵּין סִבְכֵי אִילָן,
שָׁם מָצָאתִי אֶת אֹשֶׁר חַיַּי.

לִבְלְבוּ פְּרָחִים שִׂגְשְׂגוּ דְּשָׁאִים
סוֹד הִמְתִּיקוּ עֵצִים בַּד לְבַד
עֵת חִבַּקְתִּי לָהּ עֵת נָשַׁקְתִּי לָהּ
עֵת נִשְׁבַּעְתִּי לֶאֱהֹב עֲדֵי עַד

בֵּין פִּרְחֵי הַגַּן עִם הַדִּמְדּוּמִים
רָזֵי קֶסֶם נִגְלוּ לְעֵינַי
הוֹי אֵלִי אֵלִי עֲבוּר מוֹלַדְתִּי
מַה חָפַצְתִּי לְהַקְרִיב אֶת חַיַּי

פַּעַם שָׂחָה לִי: הוֹ בְּחִיר נַפְשִׁי
תִּשָּׂאֵנִי אֶל קְצוֹת הַתֵּבֵל?
אָז אָמַרְתִּי לָהּ: אֲחוֹתִי כַּלָּה,
נִסַּע נָא לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל.

נִבְנֶה קֵן קָטָן עַל אַדְמַת אֲבוֹת,
נִחְיֶה שְׁנֵינוּ כְּבֹעַז וְרוּת.
עוּרָה, רַב חוֹבֵל! עָגֶנְךָ הָרֵם!
נִסַּע נָא לְאַדְמַת הַחֵרוּת!

עַל גַּלֵּי הַיָּם בִּסְפִינַת קִיטוֹר
נְתִיבֵנוּ פִּלַּסְנוּ בַּשִּׁיר
מֶה הָמָה הַלֵּב מַה צָּהַל הַלֵּב
עֵת הִגַּעְנוּ לְיָפוֹ הָעִיר

וּדְמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינֵי חָלוּץ
וְנָטְפוּ עַל הַחוֹל דִּמְעוֹת גִּיל
אִישׁ אָחַז בְּאִישׁ וּבְמַעְגָּל חִישׁ חִישׁ
הֵם רָקְדוּ 'אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל'

וּבְתֵל אָבִיב, תֵּל נֶחְמָד, חָבִיב,
עִם רֵיחוֹת תַּפּוּחִים וּסְמָדַר,
נִתְגַשֵּׁם חֲלוֹם: תֵּל אָבִיב, שָׁלוֹם!
פֹּה נִבְנֶה לָנוּ קֵן נֶהְדָּר!

וּבוֹנִים, בּוֹנִים זֶה רַבּוֹת שָׁנִים
כְּבָר בָּנִינוּ בָּתִּים לִרְבָבוֹת
רַק בֵּיתִי בֵּיתִי, אֶת הַקֵּן שֶׁלִּי
לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לִבְנוֹת.

מראשית הופעתו זכה השיר לאהדה רבה והוא מושר ומושמע עד היום בהזדמנויות שונות. מידע נוסף מובא כרגיל באתר 'זמרשת'. 

ב. בסמטה צרה

לאותה מנגינה רוסית חוברו מילים עבריות נוספות, וגם להן אין זיקה למילות המקור הרוסי, שבו נעסוק בהמשך. תיאטרון 'אהל' החל להציג בפברואר 1933 את 'בַּשֵּׁפֶל' מאת מקסים גורקי, בתרגום אברהם שלונסקי. להצגה כתב שלונסקי את השיר 'בשפל', המוכר גם בשם 'בסמטה צרה' על פי מילותיו הראשונות. 

השיר נדפס לראשונה בעיתון דבר, 1 בפברואר 1933, עמ' 5.



הנה חבורת 'הנה מה טוב ומה נעים', בהופעה שהוקדשה לשירי תנועות הנוער. זמרי החבורה היו דודו אלהרר, שמואל בילו, שי גרשוביץ, שולה חן, נירה רבינוביץ והילה שרת:

 

ג. לרגלי כרמל

שיר נוסף שחובר לאותה מנגינה, וגם לו כמובן אין שום קשר למקור הרוסי, הוא 'לרגלי כרמל'. השיר נכתב בשנת 1976 בידי דן אפרת, בן הדור השני של מתיישבי כפר יהושע אשר בעמק יזרעאל, לכבוד מופע היובל של המושב שנערך בשנת 1977. דן אפרת היה אחראי על התוכן ועל הצד המוזיקלי היה אמוּן המלחין חיים ברקני מקיבוץ שער הגולן.

מופע היובל הוצג שלוש פעמים, ובשל ההצלחה הורחב וכעבור שנה הפך למחזמר רב-משתתפים בשם 'פינת העמק הקטנה'. המחזמר, שהוצג פעמים רבות, הופק בידי המועצות האזוריות יזרעאל–מגידו– קישון, לציון שלושה דורות של מתיישבים בעמק.



לְרַגְלֵי כַּרְמֶל
עֵמֶק יִזְרְעֶאל
נֶעֱמָד עַל רַגְלוֹ זוּג צָעִיר,
כָּאן עַל רֹאש הַתֵל
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כָּאן נָקִים לָנוּ מֶשֶׁק זָעִיר.

קְצָת עֵצִים בַּגָן
וְחֶלְקַת תִלְתָן
חֲלִיבָה שֶׁל פָּרָה רִאשׁוֹנָה,
צְרִיף פַּחִים קָטָן
סָבָּא עִם זָקָן
וְחֶלְקַת תַפּוּחֵי אֲדָמָה.

יֶלָד בְּיָחֵף
עֲשָׁשִית שֶׁל נֵפְט
עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלוּמוֹת,
גַלְגַלִים שֶׁל עֵץ
הַתַקְצִיב לוֹחֵץ
וְחִיפּוּשׂ אַחַר זוּג בְּהֵמוֹת.

יֵשׁ יְמֵי שִׂמְחָה
צַעַר וְיָגוֹן,
מְעַטִים הַיוֹשְׁבִים בְּצִיוֹן,
עוֹלָם בְּלֶהָבוֹת
מֶשֶׁק עִם חוֹבוֹת
וְיֶשְׁנוֹ הַנְצִיב הָעֶלְיוֹן.

יוֹם מַכְבֵּש שֶׁל סוּס
יוֹם עָמָל עֲמוּס
יוֹם אָרוֹך שֶׁל עָמָל בִּכְבִיסָה,
מְסִילַת בַּרְזֶל,
עֵמֶק יִזְרְעֶאל,
הַרַכֶּבֶת לְחֵיפָה יָצְאָה.

ד. אשת חַיִל

ממכתב ששלח לנו לפני כמה שנים חסיד חב"ד המנוח יהושע מונדשיין למדנו על כמה חסידֵי חב"ד בסמרקנד שבאוזבקיסטן (אז בברית המועצות), שנהגו לשיר במנגינה זו את 'אשת חיל מי ימצא' (משלי, לא 31-10). כידוע, בבתים מסורתיים רבים נהוג לשיר את 'אשת חיל' לפני הקידוש בליל שבת. באין הקלטה, אנו יכולים לשער כי הניגון נשמע בערך כך:

אֵשֶׁת-חַ(אַ)יִל, מִי יִמְצָא(אָאָ);
וְרָחֹק מִפְּנִינִי(אִי)ם מִכְרָהּ.                                                                                               
בָּטַח בָּהּ(אָאָ), לֵ(אֵ)ב בַּעֲלָהּ;                                                                                                     
וְשָׁלָ(אָאָ)ל, לֹא(אוֹ) יֶחְסָר.

וכן הלאה, עד סיום הפרק.

ה. על הלחן

עד כאן העברית. אך מאין נלקח אותו לחן רוסי ששר טימֶן לאוקסנברג ואחר כך התגלגל לשירים נוספים? 

בינואר 1924 העלה התיאטרון הדרמטי שבעיר חרקוב הפקה מחודשת של 'היער', מחזה שנכתב ב-1870 על ידי אלכסנדר אוסטרובסקי והוצג לראשונה בשנת 1871. בהצגה החדשה נכלל שיר בשם 'קִירְפִּיצִ'יקִי' (Кирпичики), כלומר לבֵנים, ובו מספרת פועלת במפעל לבֵנים על אהבתה לסֶנְקָה, אחד הפועלים, בתקופה שקדמה למהפכה הבולשביקית. המפעל נהרס בימי המהפכה, אך הפועלים שיקמו אותו וסֶמְיוֹן (הוא סֶנְקָה) הפך למנהל המפעל. מילות השיר נכתבו על ידי פּאבל גֶּרְמן, בן למשפחה יהודית מקמינייץ-פודלוסק, ועל המנגינה חתם מלחין סובייטי מוכר ושמו ולנטין קְרוּצ'ינין. כפי שנראה בהמשך, הלחן כלל אינו שלו.

פאבל גרמן (1952-1894)
ולנטין קרוצ'ינין (1970-1892)

הנה אַלָה באיאנובה:



פרט מעניין: ההצגה 'היער' הועלתה גם בארץ בשנת 1937 על ידי תיאטרון 'אהל', והמתרגם היה אברהם שלונסקי, שכזכור כבר השתמש במנגינת 'לבֵנים' עבור השיר 'בסמטה צרה', ששולב במחזה 'בשפל' של גורקי ארבע שנים קודם לכן...

ו. ככה זה נשמע במקור: התרגום לעברית          

ראינו אפוא כי כל הגרסאות העבריות של השיר 'לבֵנים' אינן קשורות כלל למקור הרוסי. הנה תרגום לעברית של השיר המקורי, פרי עטי, במסגרת המיזם 'ככה זה נשמע במקור'.

עֶרֶשׂ הוֹרָתִי בְּפַרְבָּר נִידָח
מִשְׁפָּחָה עֲנִיָה מְרוּדָה
בַּת טֵית-וָו שָׁנִים, צְעִירָה כָּל כָּךְ
בְּמִפְעָל הַלְבֵנִים כְּבָר עוֹבְדָה.

שְׁנַת הַהַתְחָלָה – עֶצֶב וְקַדְרוּת
גַם שְׁנָתִי לא שָׁנְתָה מִשָׁנִים
עַד אֲשֶר נוֹצְרָה בִּי מִן הִתְמַכְּרוּת
לִיְקִיצָה אֶל מִפְעַל הַלְבֵנִים.

בַּמִפְעָל אֶת סֶנְקָה אֶפְגוֹשָׁה לִי.
עֵת נִשְׁמָע הַצוֹפָר הַמַרְעִישׁ
אֶת יָדַי אֶשְׁטוֹף, מִטְפַּחְתִי אַשְׁלִיךְ,
פַּעֲמָי אָז אֶל סֶנְקָה אָחִישׁ.

לוֹ יָדִי אֶתֵן עֵת יֵרֵד הַיוֹם
בֵּין עוּצְבוֹת לְבֵנִים נַחֲלוֹף
אֵיךְ נָפְלָה עָלָי אַהֲבָת פִּתְאוֹם
לַמִפְעָל וּלְסֶנְקָה הַטוֹב.

כַּבָּרָק הִכְּתָה אַבְטָלָה קָשָׁה
גַם אֲנָחְנוּ כְּבָר מְפוּטָרִים
סֶנְקָה וַאֲנִי, מוּבְטָלִים עַכְשָׁיו
עִם מָאתַיִם שִׁבְעִים אֲחֵרִים.

יֵשׁ מַהֲפֵּכָה. בּוּז לַבּוּרְגָנִים
מְהוּמָה, אִי סְדָרִים, הַפְגָנָה.
הַמְכוֹנוֹת פּוֹרְקוּ, גַם הַלְבֵנִים
נִבְזְזוּ לְבֵנָה לִלְבֵנָה.

הַמַהֲפְּכָנִים, צוֹהֲלִים, שְׂמֵחִים
וּצְחוֹקָם עַל פָּנִים לָם פָּרוּשׂ
סֶנְקָה וַאֲנִי לְבַקֵר הוֹלְכִים
בְּמִפְעָל הַלְבֵנֵים הֶהָרוּס.

שׁוּב חִיוּךְ רָחָב אֶת פַּנָי הִצִיף
כְּשִׁשִׁיקַמְנוּ, טוֹרְחִים כְּשָׁנָה
בּוֹרֶג לְגַלְגָל, כְּבִישׁ אֶלֵי קַרְפִּיף
מְכוֹנָה לִמְכוֹנָה לִמְכוֹנָה.

לְבֵנִים יוּצְרוּ, הַמְכָסוֹת מוּלְאוּ
הַצוֹפָר שׁוּב צוֹפֵר לוֹ בְּאוֹן
מִי הַמְנָהֵל? בֶּטָח תִתְפַּלְאוּ
פַּעַם סֶנְקָה, הַיוֹם הוּא סֶמְיוֹן.

אַהֲבָה שֶׁלִי, סֶנְקָה, הַבָּנִים
אֵיתָנִים מוּל מִשְׁבָּר וּמוּל גַל
מְחוּזֶקֶת עִם כָּל הַלְבֵנִים,
מְאוֹהֶבֶת בְּזֶה הַמִפְעָל.

את התרגום הזה שר איזי (ישראל) הוד:

 

ז. קְרוּצ'ינין או בֶּליסוֹן, מי הלחין את השיר?

קְלָאבָדְיָה שוּלְזֶ'נקו (1984-1906) הייתה זמרת סובייטית ידועה ואהובה, שהתפרסמה עוד לפני מלחמת העולם השנייה. אנו, הישראלים, זוכרים אותה לטוב במיוחד בזכות הביצוע של השיר 'תכול המטפחת' בגרסה המלחמתית שלו, שכתב עבורה מיכאיל מקסימוב. היא גם זו ששרה לראשונה את 'לבֵנים' בהפקה של 'היער' בתיאטרון הדרמטי של חרקוב בראשית שנת 1924. את המידע המובא להלן אני מבסס על מאמרו המפורט של ולנטין אנטונוב, 'שני כלבלבים בבית החרושת ללבנים', שפורסם ברוסית בינואר 2015, והוקדש לתולדות השיר.

על הפגישה בין שולז'נקו הזמרת לבין כותב המילים פאבל גרמן, סיפר ויאצ'סלב חוֹטוּליוֹב בביוגרפיה שכתב עליה בשנת 1997, קלאבדיה שׁוּלזֶ'נקוֹ: חיים, אהבה, שירים:
ינואר 1924. הפסקה בהצגה בתיאטרון הדרמה של חרקוב. איש יפה תואר, בחליפה שחורה וחגורת עור צרה, הגיע במיוחד מקייב כדי לפגוש שחקנית צעירה. הוא פנה אליה בהצעה לא שגרתית: 'הקשיבי לי קלאבוצ'קה יקרה. הבאתי שיר שכתבנו, חברי ואני, במיוחד עבורך'. 'באמת?' כאן הוציא האיש, פאבל גרמן, את דפי השיר מתיקו. 'סלח לי פאבל', אמרה הזמרת לאחר שעיינה בתווים. 'הרי זה הוואלס מתחילת המאה "שלושה כלבים". החבר שלך באמת הלחין את זה?'. 'נכון', ענה גרמן. 'ואגב, שם הוואלס הוא "שני כלבלבים", והחבר שלי רק עיבד וארגן אותו. מה שחשוב הוא מה נחוץ לנו היום. לך, קלאבדיה, יהיה את הרפרטואר שלך. את תהיי הראשונה שתשיר שירים חדשים על חיינו בארץ הסובייטים ולא שירים של פעם'. 
קלאבדיה החליטה לקבל את ההצעה. 

קלאבדיה שולז'נקו בהופעה בפני חיילים בלנינגרד, 1941 (ויקיפדיה)
                        
ואכן, הרעיון ליצור שיר על פי מנגינת 'שני כלבלבים' עלה במוחו של קרוצ'ינין כאשר חזה בהצגה 'היער' קודם לכן. הסצינה של מפגש האהבה בין פטר לאקסיושה, גיבורי ההצגה, לווה במנגינת רקע של 'שני כלבלבים'  וואלס שהולחן על ידי שמעון (סמיון) בֶּלִיסוֹן (1953-1883) והוקלט לראשונה עשר שנים קודם לכן  וקרוצ'ינין חשב כי מן הראוי שלמנגינה זו תהיינה גם מילים. הוא עיבד מעט את המנגינה המקורית של בליסון ושידל את חברו פאבל גרמן לכתוב מילים שאמורות לשקף את 'רוח התקופה'.

כשהושמע השיר בהצגה 'היער' היתה ההצלחה מיידית ומדהימה. שולז'נקו נאלצה לשיר אותו עוד פעמיים כהדרן, ובתום כל הצגה הצטופפו סביבה רבים, שאלו לשם המחבר ובקשו את המילים. תוך ימים הושר השיר במסעדות ובברים של חרקוב. דפים עם המלים והתווים הופצו ברחבי ברית המועצות ותוך שבועות שרה כל הארץ את 'לבֵנים'. 

כבר בסוף 1925, הופק סרט קולנוע שעלילתו נסבה על אהבתם של הפועלת (שבסרט נקראה מרוסיה) וסנקה במפעל הלבֵנים. הסרט נקרא כמובן 'לבֵנים'. גם הצגה בשם זה הועלתה באותה עת. מן הסרט נשמרו רק שתי מערכות. 

בברית המועצות, כצפוי, מיד קמו לשיר מקטרגים שטענו כי הוא מעודד רעיונות זעיר-בורגניים. אבל הפופולריות שלו גברה והלכה.

כרזת הסרט 'לבֵנים', 1925 (kinopoisk)

שולז'נקו זיהתה אל נכון שמנגינת 'לבֵנים' אינה אלא החלק הראשון של מנגינת הוואלס 'שני כלבלבים' של בליסון, שכאמור הולחן ב-1912. שנתיים אחר כך, ב-1914, הוקלט ואלס זה בידי תזמורת גדוד הרגלים ה-108 ('רגימנט סאראטוב') של צבא הצאר. 

ההקלטה המוקדמת משנת 1912 נמצאת באתר המצוין Russian Records, כאן.

בליסון, יהודי במוצאו (שמו המקורי הוא ביילינסון), כבר לא היה בברית המועצות כשהלחן שלו זכה להצלחה. הוא היגר לארה"ב בשנת 1920 ושם התפרסם כנגן קלרינט בתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. פרט מידע מעניין על בליסון: קודם שקבע את מושבו באמריקה הוא הסתובב עם להקתו ברחבי העולם במשך כשנה, במסע קונצרטים שאורגן ומומן על ידי ההסתדרות הציונית העולמית.

הקדשה שכתב שמעון בליסון על תמונתו (Amkraut Family History)

אך מתברר כי גם בליסון לא היה ממש הראשון.

במאמר שפורסם במרשתת ציין הכותב כי בליסון שאב השראה ממלודיות עממיות רוסיות. הכותב לא נימק ולא ציין את מקורותיו, אך דומני שמצאתי את המקור העממי של חלק מן המנגינה. 

בשנת 1911 'שידך' השחקן והבמאי ניקולאי אלכסנדרוב (1930-1871) בין מנגינה עממית ידועה לבין כמה בתים מ'הקבורה' (Похороны), שירו של המשורר והסופר הנודע ניקולאי נֶקרַאסוֹב (השיר נכתב ב-1861). שיר הזמר 'המשודך' נקרא עתה 'בין שדות של חיטה גבוהה' (.(Меж высоких хлебов 

הנה השיר מפי לאוניד חאריטונוב. הקשיבו לשתי השורות האחרונות של הבית ותבינו מאין נחל המלחין את שירו. בליסון, שכזכור כתב את ואלס 'שני הכלבלבים' ב-1912, הכיר כנראה את המנגינה העממית הזו והשתמש בה לצרכיו.



ח. ציוני דרך מוזיקליים

כך או כך, השיר 'קירפיצ'יקי', בלחנו של בליסון ובעיבודו של קרוצ'ינין, זכה לפופולריות בלתי רגילה. ככל הידוע, שולז'נקו עצמה לא הקליטה את השיר, אך רבים אחרים עשו כן. 

כך למשל מקהלת פיודור אליוכין בהקלטה משנת 1925, ושוב אפשר להאזין לביצוע זה באתר Russian Records, כאן.



במרוצת הזמן נכתבו לשיר גרסאות רבות, מהן בסגנון 'הרומנס האכזרי', שמאופיין במותו של אחד הגיבורים. כך למשל נכתב באחת הגרסאות: 'סנקה שפך את דמו / נתן את חייו לעמו / הו גורלו מה
הֵמָר / כלבֵנה אפויה הוא נשבר'.

גרסאות אחרות התבססו על מבנה השיר המקורי, אך התוכן כבר שׁוּנה לחלוטין. כך למשל שיר מימי המלחמה, שסיפר על נשות החיילים שאינן שומרות אמונים לבעליהן. נוסף על הגרסאות ה'רציניות' שימשה המנגינה בסיס לכתיבת טקסטים עצמאיים חצי מחתרתיים, רובם ככולם פרודיים. היום מוכרים למעלה מחמישים טקסטים כאלה! רבים מהם שימרו את השורה הראשונה של השיר המקורי: 'בפרבר, בקצה העיר', ומכאן ואילך המשיכו בסיפור מעשה שקרה לכאורה באותו פרבר. כולם מותחים ביקורת על תופעות שליליות בברית המועצות, אך לא רק.

הנה מספר דוגמאות שמובאות בתרגום עברי מילולי:

על פשיעה קטנה 
היה זוג בבזאר – / הוא נבל וכייס / והיא 'פרולטרית' / שמרמה פראיירים בפאב.

על תעשיית הרכב 
יש לנו מפעל בפרברים / מייצר מכוניות 'מוסקוביץ' / אך המכונית אינה טובה / נוסעת כמו לבֵנה על גלגלים.

לוּז'קוֹב עשה תכנון מחודש – / הכניס את המנוע של 'רנו'. / שינינו את כל העיצוב – / ויצא כך או כך אותו 'מוסקוביץ'.

והפלא ופלא, גם מלחמת ששת הימים שלנו נכנסה לפולקלור הסובייטי! הנה בית מאמצע השיר: 

שומרי הגבול ישנו היטב אותו לילה / והגנרל היהודי 'סידר' אותם; / עם חתיכת חצץ, עם לבנה
אחת / פירק להם את תעלת סואץ.

הנוהג לכתוב טקסטים למנגינה זו דעך רק בשלהי שנות השבעים.

'קירפיצ'יקי' הוא שיר סובייטי מובהק, ובכל זאת הוא היה אהוב על גולים רוסיים ברחבי העולם  בבריסל ובניו יורק, בברלין ובווינה, בקוויבק שבקנדה ובחרבין שבסין. זמרים שונים הקליטו אותו בשפת המקור, לעתים לאחר שהוכנסו בו שינויים. הנה למשל יורי מוֹרְפֶסי (זמר רוסי ממוצא יווני) בהקלטה שנעשתה בברלין בשנת 1930. בגרסה זו הועבר מקום העלילה לאודסה, עירו של מורפסי, והמספר הוא הגבר.



בשנת 1929 הקליט הזמר והשחקן הפיני טוּרֶה אָרָה שיר במקצב הוואלס ושמו 'אַסְפָלְטְטִיקוּקָה' / 
Asfalttikukka (פרח האספלט). השיר מתאר חוויה עירונית ואין למילותיו שום קשר למילים המקוריות. הלחן יוחס בטעות למעבד השיר, המלחין ארנסט פּינגוּד (Ernest Pingoud), טעות שבמקורות אחדים לא תוקנה עד היום.



באותה שנה הקליטה בברלין תזמורת הריקודים  של יֶפִים שָחמָאיְסְטֶר, את מנגינת 'קירפיצ'יקי' במקצב הפוקסטרוט (האזינו כאן). בשנת 1932 הקליט הגיטריסט הפולני ולדיסלב ז'יבּוֹלֶבסקי מחרוזת של שלש רומנסות רוסיות ובהן גם 'קירפיצ'יקי' (האזינו כאן בתזמון 01:45).

ט. הגלגול ביידיש: בת החייט

בספטמבר 1939 יצא לאקרנים בניו יורק הסרט המלודרמטי דובר היידיש 'כל נדרי', שכולל שירים רבים (על המוזיקה הופקד המלחין שלום סקונדה).


אחד השירים שהושמעו בסרט  'דעם שנדערס טעכטערל' (בת החייט) – נכתב כבר בשנת 1933, בידי חיים טאובר (Chaim Tauber; 1972-1901), שהיה שחקן, זמר ופזמונאי מוכשר (בין השאר כתב את הלהיטים 'אוי רומעניע, רומעניע' ו'שיין ווי די לבֿנה'). את השיר על בת החייט התאים טאובר למנגינת 'קירפיצ'יקי', וכעבור שש שנים הוא ביצע אותו בסרט 'כל נדרי'.

חיים טאובר (מוזיאון תיאטרון יידיש, ניו-יורק)



הנה מילות השיר ביידיש ותרגומן לעברית מאת תמר ועמוס רודנר (מתוך ספרם זֶמֶר'ל: שירים שלא נשכח ביידיש ובעברית, הקיבוץ המאוחד, 2012, עמ' 81-80; המילים ביידיש נלקחו מספרו של מאיר נוי, מַעַיְנֵי הַזֶמֶר, 1996, עמ' 34).

זמר'ל, עמ' 81-80

הנה איזי הוד שר את 'בת החייט':



פתחנו בעברית, המשכנו ברוסית וסיימנו ביידיש, בשיר הקושר את שמעון בליסון, הצעיר היהודי ממוסקבה, עם חיים טאובר, הצעיר היהודי מפודוליה, שכשרונותיהם באו לידי ביטוי דווקא בארה"ב. 

תם ואולי לא נשלם.

בעלי התוספות

עוד לא יבשה הדיו הווירטואלית על 'תם ואולי לא נשלם', והנה המציא לנו אליהו הכהן מידע חדש על גלגולי השיר, כולל צילום כתב ידו של אוקסנברג ובו הנוסח המקורי של השיר. 
נהניתי והתפעלתי לקרוא את מאמרו החדשני של גרימי על מקורו של השיר 'בין פרחי הגן'. אוסיף רק פרטים אחדים על הכתוב: 
את אוקסנברג ריאיינתי בראשית שנות השישים. הוא גולל באוזניי את סיפורה של 'חבורת העמק'  להקת הזמר שהקים בעמק יזרעאל ועמה נדד ברחבי הארץ. נפגשתי גם עם אשתו המקסימה עזובה. שחקנית אהובה ונשכחת, מוותיקות השחקניות של תיאטרון הילדים שליד התאחדות הגננות. עזובה אוקסנברג הייתה נערצת על ילדים ומבוגרים, ורק שמה המוזר העלה חיוך על פני כל איש שפגש בה. 
באחת הפגישות נתנה לי עזובה אוקסנברג באדיבותה כי רבה את כתב היד המקורי של 'בין פרחי הגן', ומאז, זה כיובל שנים, הוא שמור אצלי וזו הזדמנות להביאו בפני הקוראים. במרוצת השנים חלו שיבושים אחדים בנוסח שהושר והודפס בשירונים, ומכתב היד המצורף ניתן ללמוד על הנוסח המקורי של השיר. רק דוגמה אחת לשיבוש: אוקסנברג  כתב 'הו אלי אלי, עבור ילדתי מה חפצתי הקריב את חיי', ולא כפי ששרים 'עבור מולדתי'. 
כפי שהראה גרימי, רבים היו גלגוליו של השיר ברוסית, ביידיש ובעברית, ומלחינים אחדים זקפו לעצמם את חיבורו. עם זאת, בזכותו של הפזמונאי החלוץ, השחקן והבמאי יוסף אוקסנברג (תחילה איית את שמו 'אוכסנברג') קיים השיר הזה בזמר העברי. הוא חיבר את מילותיו ושר אותו עוד לפני שנוסד תיאטרון 'המטאטא'. 
בהזדמנות זו אוסיף כי אוקסנברג היה איש עתיר זכויות לא רק בתחום התיאטרון. הוא היה הראשון שהקים להקת זמר בארץ. מקהלות היו כאן עוד בימי העלייה הראשונה, אך להקות לא קמו בארץ אלא רק בראשית שנות העשרים, בימי העלייה השלישית. כימי דור לפני הצ'יזבטרון והגבעטרון, נוסדה הלהקה הראשונה בארץ, היא 'חבורת העמק', להקה של חברי גדוד העבודה, שקמה ביוזמתו של יוסף אוקסנברג. היא החלה להופיע במאהלי סוללי הכבישים בעמק ושרה שירים ופזמוני הווי שאת רובם חיבר אוקסנברג והתאים ללחנים שונים.


הקלקה על הצילום תגדיל אותו.





20 comments:

  1. מרתק ומרגש - תודה וחג שמח!!!

    השבמחק
  2. חג שמח דוד!! כמה גילגולים לשיר אחד. תודה ...מעניין ביותר!

    השבמחק
  3. כתבה גדולה!

    מענין אם ה"סמטה צרה" ששלונסקי כתב, באה מהסמטה הקטנה שבשיר בת החיט.

    מודים לשמחה וחג שמח

    השבמחק
  4. מרתק! שיר שנשמע לכאורה פשוט ושוטף - ופתאום מתברר שיש לו כל כך הרבה גלגולים והסיפורים - מעניינים. כל ההוקרה והכבוד לגרימי
    חג שמח מוטקה שלף

    השבמחק
  5. איזה יופי של מאמר של שיר כל כך יפה.
    הנאה צרופה,
    חג שמח.

    השבמחק
  6. עונג אמיתי -- לכבוד חול המועד!

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון - גם אני אהבתי מאד :) הכי יפה ברוסית וביידיש, לא?

      מחק
  7. נהניתי מאד. השיר ריגש אותי והחזיר אותי בנוסטלגיה ובערגה לתיאטרון המטאטא, ששימש בהצגותיו ושיריו בפי השחקנים והשחקניות הנפלאים, ביטוי להרגשות ותקוות הישוב באותם ימים שחלפו.
    תודה בקרב לב.
    נחום חרמון.

    השבמחק
  8. המחקר היסודי שלך ראוי לשבח. תודה וחג שמח

    השבמחק
  9. מעניין שחסידי חב"ד שרו אשת חיל. אהי ידעתי עד היום שהם לא שרים זמירות שבת בשולחן השבת.

    השבמחק
    תשובות
    1. אשת חיל הוא פזמון שנאמר לפני הקידוש, לא כזמירות לסעודת השבת. אבל בכל קהילות חבד היו שרים גם זמירות בסעודות השבת, אם כי אינן נחשבות "חובה" כי הן הושמטו מהסידור שערך האדמו"ר הזקן בעל התניא. אשת חיל כן מופיע בסידור שלו.

      מחק
  10. אצלינו לא היו שרים אשת חיל - אבל עכשו עם המנגינה הזו - גם אני אשיר :)

    השבמחק
  11. גלגול אחד נמלט ממך.. ועוד ביידיש: "גטו טרנסניסטריה".
    אנא האזן לפתיח של הסרטון הזה:
    https://www.youtube.com/watch?time_continue=41&v=ShJivN6NNXk

    השבמחק
  12. קויתי שיהיו רבים כמוך, שהרי לא יכולתי להניח שמצאתי הכל.
    אולי במקרה יש לך קשר עם מישהו/הי שיודע/ת יותר על השיר?

    תודה גדולה

    השבמחק
    תשובות
    1. ראוי להעלות את זה לסעיף "בעלי התוספות"

      מחק
    2. לצערי, לא.
      נתקלתי בזה ממש במקרה.

      מחק
  13. תקנו אותי אם אני טועה... אבל האם השיר "על ענפי שיטה" למילותיו של נתן יונתן לא כתוב אף הוא לאותה מנגינה מוכרת? https://www.youtube.com/watch?v=Wu4nnjaJEvs

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה אכן טועה ונתקן לך.
      אמנם זה ואלס וזה ואלס, אבל 'על ענפי שיטה' נכתב למנגינת הואלס (שאין לו מלים) 'הזמן אינו חוזר'.
      невозвращается Время
      https://www.russian-records.com/details.php?image_id=5297
      הואלס קרוי גם 'ואלס ארמני'. חלק מהמקורות מייחסים אותו ל א. רוזנברג (שם מאד ארמני). מקורות אחרים אינם מביאים שם של מלחין.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.